עו"ד דורית פילו

4.6/5 דירוג - (9 הצבעות)

עו"ד דורית פילו - מומחית לרשלנות רפואית, תאונות דרכים

ייצוג בבתי משפט, משפט מינהלי, בג"צים

דיני עבודה, סכסוכי ירושה ועזבונות

 

 

 

מהי תביעת רשלנות רפואית וכיצד היא מתנהלת בבית המשפט?

מאת: עו"ד דורית פילו

תביעה בעילת רשלנות רפואית היא תביעה מורכבת, אשר ניהולה דורש ניסיון רב ומיומנות מקצועית גבוהה בתחום, מאחר ומדובר בנישה ייחודית ומורכבת של דיני הנזיקין.

מה היא למעשה "רשלנות רפואית"?

רשלנות רפואית הינה מעשה או מחדל בלתי סביר שביצע גורם רפואי כלפי מטופל. לא כל טעות בטיפול רפואי מהווה רשלנות רפואית, אלא טעות בלתי סבירה. המבחן הינו מבחן "הרופא הסביר", כלומר, כיצד היה נוהג "רופא סביר" באותו מקרה? האם המעשה או המחדל מהווים פרקטיקה רפואית סבירה?

לצורך בחינת שאלה זו, עורך-הדין המטפל יאסוף את מלוא הרשומות הרפואיות של המטופל, מכל המוסדות הרפואיים בהם טופל במסגרת אותו אירוע, ויעבירן לעיונו של מומחה רפואי לצורך מתן חוות דעתו. חוות דעת רפואית הינה תנאי הכרחי להגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית. ככלל, ללא חוות דעת – לא תידון התביעה לגופה. חשוב מאד כי נותן חוות הדעת יהיה רופא מומחה בעל שיעור קומה וניסיון בתחום הספציפי הנדון בתביעה.

 

מה על התובע להוכיח?

חשוב לדעת, כי עצם הוכחת קיומה של רשלנות רפואית אינה מזכה אוטומטית בפיצויים. על התובע הנפגע להוכיח כי נגרם לו נזק עקב אותו אירוע וכי קיים קשר סיבתי בין המעשה/המחדל לבין הנזק שנגרם. אם אחד משלושת קודקודי המשולש הזה (רשלנות רפואית-נזק-קשר סיבתי), אינו מתקיים – אזי לא ייפסקו פיצויים לנפגע.

הערכת הפיצויים מורכבת אף היא ובמסגרתה ניתנת התייחסות לכל אחד מראשי הנזק הרלוונטיים (אובדן כושר השתכרות, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, נסיעות, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, אובדן שירותי אם/אב, אובדן סיכויי החלמה, פגיעה באוטונומיה וכיו"ב). לעתים, לצורך הוכחת נזק מסוים, יתעורר הצורך להגיש חוות דעת רפואיות נוספות, כגון חוות דעת של מומחה לשיקום, אשר בה יפורטו כל האביזרים הרפואיים הנדרשים לנפגע ואשר יידרשו לו למשך כל חייו.

עד מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית יש להגיש עד 7 שנים לאחר האירוע (בכפוף לחריגים מסוימים, המאפשרים הארכת תקופת ההתיישנות לעד 10 שנים).

"הולדה בעוולה" – מהי?

תביעת רשלנות רפואית שעניינה עילת "הולדה בעוולה" עוסקת בתת נישה בתוך תחום הרשלנות הרפואית. מדובר בתביעה הכוללת טענות של הורים למעקב רפואי רשלני במהלךההריון, אשר הוביל ללידת ילד הסובל ממוגבלות מולדת כלשהי. במסגרת תביעה זו טוענים ההורים, למעשה, כי בעקבות המעקב הרפואי הרשלני במהלך ההריון, הם לא ידעו על המוגבלות הרפואית של ילדם ועל כן נמנעה מהם האפשרות להפסיק את ההריון.

בתביעה מעין זו יש צורך להוכיח את הקשר הסיבת, כלומר, האם אלמלא ההתרשלות, היו הוריו של הילד בוחרים להפסיק את ההיריון באמצעות ביצוע הפלה, ובכך היו נמנעים מהבאתו לעולם. בהקשר לכך יש להראות שאילו עמד המקרה בפני וועדה להפסקת הריון, בתוספת מלוא המידע הרפואי הרלוונטי שלא הובא לידיעת ההורים בשל ההתרשלות – הייתה הוועדה מאשרת להורים את הפסקת ההיריון, ובמידה וכן ידרשו ההורים להראות כי אלמלא ההתרשלות הם אכן היו פונים לוועדה להפסקת הריון לשם קבלת האישור.

בעבר, ניתן היה להגיש תביעות בעילה זו עד הגיע הילד לגיל 25 שנים (כלומר 7 שנים לאחר הגיעו לגיל בגרות, גיל 18), אולם, ביום 28.05.12 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (הלכת המר), אשר במסגרתו נקבע, כי לקטין (היילוד) אין עילת תביעה משל עצמו, אלא רק ההורים יכולים להגיש תביעות בעילת רשלנות רפואית, ולפיכך תקופת ההתיישנות, גם בעילת "הולדה בעוולה", הינה עד 7 שנים בלבד לאחר הלידה.

חשוב לדעת כי הגשת תביעה הנוגעת לרשלנות רפואית אורכת מספר חודשים, מאחר וכאמור היא כרוכה באיסוף החומר הרפואי, קבלת חוות דעת רפואית בנוגע לאירוע ועוד, ועל כן, קיצור תקופת ההתיישנות ל- 7 שנים הוא משמעותי.