
התייבשות רחבת היקף של עצי החורש ניכרת בימים אלה ביער שוהם ומעלה חשש לעתידו של היער שחלק ממנו נסמך על עצי אורן בר, אלה שנוטים להיפגע ראשונים כתוצאה מנזקי האקלים. למבקרים במקום לא נדרשת מומחיות בחקלאות וגם בימי חורף אלה ניתן לזהות את תופעה ההולכת ומתרחבת, כאשר חלק מהעצים כבר מיובשים לחלוטין והם נותר ללא עלווה, ועצים אחרים שהחליפו את גונם מירוק לחום אפרפר, המעיד על שלבי גסיסה מתקדמים. התופעה של התייבשות היער אינה ייחודית רק שוהם ובקק"ל מזהים אותה ביתר שאת בדרום הארץ.
יער שוהם המשתרע על כ-2,000 דונם, אינו חורש טבעי והוא ניטע לראשונה על ידי קק"ל בשנת 1987. האגרונום, ניתאי זכריה, מנהל גוש יערות בן שמן ופארק קנדה בקק"ל, אומר כי מצבו של יער שוהם יחסית טוב, היות ובדרום הארץ שיעור ההתייבשות של העצים כבר מגיע לכ-70 אחוזים מהיער. לדבריו, "קיבלנו בימים אלה סקר לוויינים המודד את הצומח ומצבו הבריאותי והנתונים מטרידים מאד. זו תוצאה של שנתיים יבשות עם חורפים חמים ומאכזבים, בנוסף לקיץ יבש וחם מאד".
מה מבחין ביער שוהם בין עצים שמתייבשים לאלה שנותרו ירוקים?
"הסיבה נעוצה בסוג העץ. עצי אורן הצנובר הם היותר רגישים ליובש בעוד שעצים אחרים קצת פחות רגישים לכך", אומר זכריה. "אין דרך לטפל ולהבריא את העצים אלא רק לכרות אותם. לפני כמה שנים, בעקבות שריפה ביער שוהם, נטענו מינים מגוונים, בהם עצי חרוב, ברוש, שיזף ואחרים, כשלכל אחד מסוגים יש את הייחודיות שלו, יתרונות, חסרונות ורגישויות שמאפיינות אותו . יער מעורב שכזה ייצור את הפסיפס הרצוי, כך שגם אם היער יפגע מנזקי חום או נזקים אחרים, עדיין יישאר לנו אזור מיוער."