שהם פלוס - גיליון 250

18 250 גליון | 2019 אוקטובר שם טוב אחד המושגים המרכזיים בתחרות הוא ה"קאט אוף טיים" - הזמן המרבי שיש לכל מתחרה, לסיים את המסלול ולהמשיך להיחשב משתתף. כלומר - הזמן המקסימלי המותר לרכיבה עד להגעה לנקודת היעד. "היום הראשון נקרא 'פרולוג'. מדובר ביום שכולו מרוץ נגד השעון, שנועד 30 לארגן את סדר ההזנקה לאורך הימים הבאים. רוכבי-העל, בערך זוגות, יצאו לפני כולם כדי לא להיתקע עם המוני ישראל. רכבנו מקיבוץ לוחמי הגטאות, שם היתה נקודת המפגש שלנו, לאורך החומות של עכו ועליהן. במקומות בהם לא יכולנו לרכוב - העמסנו את האופניים על הכתפיים ורצנו על החומות. מ' גובה מצטבר. רכבנו 1,400- ק"מ ב 95 "ביום השני, האתגר היה לרכוב מהקיבוץ לכברי, ליחיעם ולמעלות, ובהמשך, בערוץ נחל כזיב ומשם לשבי ציון ולקיבוץ. לשם ההבנה - רכיבה מקיבוץ דפנה לרכבל התחתון מ', וזה לא היה רחוק מזה". 1,500 של החרמון היא ק"מ בגובה מצטבר, דומה ליום הקודם, באזור 90 ביום השלישי רכבו מ' טיפוס לאורך החוף, 800 ק"מ על 75 , אחיהוד ומשגב, וביום הרביעי ראש הנקרה, קיבוץ חניתה ולוחמי הגטאות. קליל יחסית לימים שלפני. איך שמעתם על התחרות? "אנחנו רוכבים שנים וזה מסוג המידעים שמסתובבים בקהילות הרוכבים". מה היה ההבדל בין תחרויות קודמות לזו? "יצא לנו להשתתף באירועים פסיכיים של רכיבות בעצימות גבוהה, שלא וכולם GPS היו מאורגנות כמו 'אפיק' אלא כאלה שבהן נותנים לך קובץ יוצאים לדרך ומנווטים. פה, היינו צריכים להתכונן הרבה אבל לא היינו צריכים לנווט. היה סדר יום מתחילתו ועד סופו כולל תחנות מים ואוכל. בכלל, המעטפת היתה מדהימה, הארגון היה למופת וכך גם התמיכה לאורך כל התחרות. לא מפליא שמשנה לשנה, ההרשמה לתחרות נסגרת יותר ויותר מוקדם. יש לתחרות הזו שם מצוין בעולם". השניים נרשמו, קיבלו חדר עם שני רוכבים ישראלים נוספים ותכנית אימונים מסודרת. חצי שנה לפני התחרות, החלו להתאמן. "מדובר בחמישה אימונים בשבוע, ארבעה מהם כשעה וחצי ואימון אחד ארוך ק"מ רכיבה, פעם בשבוע. בתרגום מקומי - זה כמו 100 מאוד - בערך לרכוב משוהם עד אבו גוש ובחזרה", הם מספרים. "באימונים מעלים את הקושי בהדרגה, כך שבתחילת אוגוסט כבר יכולנו לרכוב את המסלול לאבו גוש, יום אחרי יום". שיניתם משהו ברכיבה? למדתם לשפר ולדייק? "אני עשיתי מאמץ להתגבר על הבעיה המרכזית שלי: הרכיבה הטכנית שלי פחות טובה", אומר ברק. "היו לי בעבר כמה נפילות רציניות שהסתיימו בניתוחים והייתי צריך להתגבר על פחדים ועל יכולות טכניות פחות טובות. אני חושב שהצלחתי, מה גם שבקטעים שחששתי לקחת צ'אנס, פשוט ירדתי מהאופניים ועשיתי את הדרך בריצה". זה לא מאט את הקצב? "לא בהכרח. אחת מהשריטות של התחרות היא הרצון לאתגר את הרוכבים בקטעים שבהם ההליכה ברגל היא האפשרות היחידה לצלוח את הדרך. זה יכול לשבור את הרוח אבל היינו מוכנים לכך. זה אפילו עזר לנו בנקודות מסוימות. למשל, במעלה גילון, המכונה גם 'מעלה מעלות ושטח שמכוסה בדרדרת סלעים, 18 התדהמה', בזווית טיפוס של זה בלתי אפשרי לרכוב. אז כולם נעמדו שם בפוזה של תדהמה ואנחנו שהיינו מוכנים לכך, הרכבנו את האופנים על הכתף והתחלנו ללכת. גם במעלות, בין הבתים, היו שבילים צרים של מדרגות שאי אפשר היה לרכוב בהם. ירדנו מהאופניים והלכנו ברגל". זה אומר שהכנתם את עצמכם גם פסיכולוגית. "בהחלט, זה חלק מהעניין. ידענו שהמסלול יהיה מנוול והכנו את עצמנו לקראתו", מעיד ברק. "אייל היה בן זוג מדהים מבחינת השותפות - מעודד ונוזף, תומך ונצמד לתכנית. לו הייתי מתכונן לתחרות לבד הייתי עושה לעצמי הנחות, והוא לא אפשר את זה". במסלול עם האלופים בעיני השניים, רכיבת שטח מתאימה יותר לאופי הישראלי, התר אחרי אתגרים. "בכביש מתמודדים עם המרחק והמהירות ועם גובה מצטבר. בשטח, בנוסף לכך, מתמודדים עם תכסית השטח המשתנה - מדרדרת, דרכים חקלאיות וסינגלים (שבילים צרים בהם יש מקום לרוכב אחד בלבד) ועד שבילים רחבים מכוסי סלעים, זוויות טיפוס חדשות - זה משתנה לחלוטין ואנחנו מעדיפים להתמודד עם פריחה וקוצים מאשר עם פחיות קולה ריקות ופגרי חתולים", מעיד אייל. "השטח הוא רכיבה פחות בודדה ויותר חברתית. בכביש יש רכב ליווי וקבוצה ומרחק מסוים אחד מהשני, בשטח אתה כמו בטיול משפחות ולכן, זו רכיבה שיותר מתאימה כאמור, לישראלים". אוקי ובכל זאת - רכיבה זה פאן. מה היה הכיף בלקחת חלק בתחרות זוגות, עם קושי פיזי רציני? "תחושת ההישג, ההצלחה. עבורי, להיות באותו מגרש עם ספורטאים שמתמודדים באולימפיאדה, גם אם הם סיימו במקומות הראשונים , זה וואו גדול. זה לא משנה שהגענו בין 256- ואנחנו סיימנו במקום ה האחרונים, אבל עשינו מסלול של אלופי העולם. אם ניקח את היום דקות 38- דקות, את מה שהמנצחים רכבו ב 9- הראשון - רכבנו שעה ו שעות ואנחנו רכבנו 3- וביום האחרון המנצחים סיימו את התחרות ב שעות את אותו מסלול, וזה לא הפריע לנו. לא ציפינו לעמוד 5:40- ב באותן מהירויות וכן נהנינו מהתחושה שאנחנו מסוגלים לעשות את אותו הדבר גם אם לאט", אומר ברק. "לבסוף, עמדנו מדי יום גם בקאט אוף וחצי שעות וזכינו לקבל מדליה וחולצת רכיבה של אפיק 9 טיים שהיה , כלומר - אחד שעמד בזמנים". FINISHER שכתוב עליה - יצא לכם לפגוש אלופים? "לא ממש, דיברנו בעיקר עם מקבילים חובבנים כמונו. אתה מחפש את הדומים לך". היו בתחרות גם נשים? זוגות מעורבים 20- זוגות של נשים ו 30 "כן, בוודאי. בתחרות היו בערך - גברים ונשים. כולם התמודדו באותו מסלול, באותם תנאים ושתו את ."59 אותן בירות בסוף. לא היו הנחות לנשים או לבני באמת היו בירות בסוף? "בהחלט! מדי ערב התכנסנו לתדריך על היום למחרת וקיבלנו כרטיס   במהלך התחרות, בתחנת הריענון ובשטח, כשהם לובשים את חולצות הצוות הייחודיות שלהם