שהם פלוס - גיליון 254

21 254 גליון | 2020 מרץ ורבים מהם, מוחים דמעה של הזדהות במהלך המופע ומחבקים אותה בחום, אחריו. הדוד הקים את מיח"א בפגישה נינוחה אחרי המופע, לילי מספרת את סיפורה כשלפתע, הטלפון הנייד שלה מצלצל והיא קופצת לענות, עדיין דרוכה כבילדותה. על מרקע , עצמאית ומתגוררת ברמת גן. לילי ואמה 86 הנייד, אמה, קלרה, היום בת עורכות שיחת וידאו ומשלבות דיבור ושפת סימנים. "עידן הסמרטפונים עשה הרבה טוב לחירשים", היא אומרת. "התקשורת בינם לבין עצמם ובינם לבין הסביבה, השתנתה והשתדרגה משמעותית. הוריי לא ידעו קרוא וכתוב והיכולת שלי לתרגם להם היתה עניין של הכרח כדי שיוכלו לנהל חיים נורמאליים ולהתפרנס. היום, החירשים עצמאיים ומתקשרים עם סביבתם בקלות". ניכר כי את שומרת על אמך מאז, וגם היום את עדיין "מגויסת". "נכון. אמא לא יכולה למרוד כשהיא מטפלת בתינוק, וזה היה מצב זהה. 15 הייתי 'פרנטל צ'יילד' קלאסית ואני עדיין כזו. אבא שלי נפטר לפני כ- שנה ואני שומרת על אמא שלי ודואגת לה יום ולילה. קשה לי לחשוב שהיא תסבול ויש לי אחריות כלפיה מאז ועד היום. בעבר זה היה גדול עלי כי הייתי  הידרותרפיה ושחיית תינוקות 117 מושב חדיד, רחוב הבושמת 050-5781400 נייד: emeli@bezeqint.net