20 314 גליון | 2026 יולי רגע לפני המדים בני נוער משוהם, רגע לפני הגיוס לצה"ל, התכנסו לשיחה על עתיד המדינה, על החלומות האישיים ועל המשמעות שהם מבקשים למצוא בשירות הצבאי מאת: חומי בראון עד לא מזמן הם ישבו בכיתות, התכוננו לבגרויות ותכננו את מסיבת הסיום. עכשיו, עם סיום כיתה י”ב, הם אורזים תיק לפרק חדש בחיים - גיוס לצה”ל או יציאה לשירות לאומי. אלא שבני ובנות המחזור הזה מסיימים את הלימודים בתקופה שאינה דומה לשום תקופה באוקטובר והמציאות הביטחונית מאז 7 אחרת. אירועי השפיעו על כל אחד ואחת מהם, על תחושת האחריות, על החלומות, על הבחירות ועל המבט לעתיד. רגע לפני שהם לובשים מדים או מתחילים את שנת השירות, ביקשנו לשמוע מהם, איך הם חווים את התקופה? האם המציאות שינתה את התוכניות שחלמו עליהן? מה הם חושבים על המתרחש בארץ, ואיזו ישראל הם מקווים לפגוש גם ביום שאחרי? בין התרגשות לחששות, בין אופטימיות לכאב, הם משתפים במחשבות של דור שנקרא להתבגר במהירות ומבקש להמשיך לבנות, לתרום ולהאמין. אלה הם הצעירים שניאותו לפתוח את הלב: כפיר סילמן בוגר תיכון שוהם. ליאל פייגן בוגרת אולפנת שלהבת בשוהםנעמה יבלון, גם היא בוגרת האולפנה המקומית, גיא מבל שנטל, בוגר תיכון יהוד, נוגה גיא העולה לשמינית בתיכון המקומי, טל פינגלה בוגרת אולפנת שלהבת ודניאל מנטין בוגר תיכון מדעים בלוד. ארבעה מהמתראיינים: גיא, כפיר, נוגה ודניאל, גם נוטלים חלק בקבוצה המקומית, כושר קרבי לקראת גיוס, בהדרכתו של אור פרטוש. איך אתם, הדור הצעיר, רואים את האתגרים שעומדים בפני המדינה? ליאל: ”החברה הישראלית מקוטבת, אבל אנחנו חייבים לראות האחד את השני כבני אדם. דיונים חייבים להתקיים, אבל צריך לכבד את הצד השני, את השקפתו ואת אורח חייו”. גיא: ”האתגרים הגדולים הם הביטחון, חיזוק האחדות בעם והתמודדות עם האיומים מבפנים ומבחוץ. אנחנו חזקים כאשר אנחנו מאוחדים” נגה מוסיפה: ”הקיטוב בין חילונים לחרדים, מקצין בכל מה שקשור לערכים ובפרט בעניין הגיוס לצה"ל". ונעמה מדגישה את המוטו החשוב בעיניה, קבלת האחר. אתם אופטימים לגבי אופייה של המדינה בעתיד? כפיר: ”המצב בעייתי וטעון שיפור”. טל: ”לאנשים אכפת מהמדינה והם רוצים לקדם אותה ומוכנים להילחם בעבורה. לכן אני בטוחה שאפשר לתקן את המצב הנוראי שנקלענו אליו”. ליאל מדברת באותו הלך רוח ואומרת, ”עם כל הקושי של תקופת המלחמה, רואים גם את החלק הטוב של המדינה וזה הכח שלנו כחברה. אני מאמינה שכך יהיה גם בעתיד”. נוגה פחות אופטימית מחבריה: ”אני מקווה שהעתיד יהיה טוב, אבל הכיוון של המדינה באמת מדאיג אותי מאוד”. ונעמה מסכמת ”בטח שאני אופטימית. אין מדינה בעולם שבה האנשים כל כך מחוברים אליה ואוהבים אותה כמו אצלנו. האנשים כאן הם מלח הארץ. גם הדור שלנו וגם הוותיקים. עתידנו מובטח”. באוקטובר שינו את האופן שבו אתם 7- האם אירועי ה רואים את המדינה ואת החברה? ”האירועים חיזקו אצלי את ההבנה, כמה חשוב להגן :גיא על המדינה וכמה אסור לקחת את הביטחון כמובן מאליו. מעבר לכך, מאד התחזקה בי המחשבה שיש לנו ערבות הדדית ויש רוח התנדבות. זה חיזק את תחושת השייכות שלי ואני מרגיש צורך לתת יותר מעצמי למדינה”. כפיר באוקטובר הייתי 7- מדגיש כי, ”כאשר קרו אירועי ה בכיתה י’ ולא עיכלתי מה קורה בארץ. היום אני מבין הרבה יותר את השבר ומאמין שדבר כזה לא יקרה שוב". טל מסכמת, ”בעבר חשבתי רק על קריירה והגשמה עצמית. היום, אחרי מה שעברנו, אני רוצה ללמוד מקצוע שיוכל להביא עזרה לאנשים אחרים”. איך אתם מרגישים לקראת הגיוס? נעמה: ”זה ערבוב של המון רגשות. אבל מעל הכל, בעיני זה כבוד מטורף לתת למדינה היפה שלנו ולתרום להגנה עליה”. גיא: ”אני מתרגש מאד. מבחינתי זאת זכות גדולה לשרת את המדינה. אני מחכה כבר לגיוס כדי לתת את כל מה שיש לי. אני גם מציע לכל מי שמזדהה עם ההרגשה שלי, להצטרף לפני הגיוס לקבוצת כושר קרבי שנותנת בסיס טוב לקראת הצבא, גם בכושר וגם לאישיות”. ליאל משתפת ואומרת, ”אני בלחץ ואפילו לא מרגישה מוכנה כי אין לי עדיין תפקיד סגור”. כפיר: ”אני נמצא בלחץ ובהתרגשות כי אני הולך לשרת בקרבי בתפקיד משמעותי”. באילו דרכים הייתם רוצים להשפיע? גיא: ”אני מקווה להיות דוגמא אישית, לעזור לאנשים, לתרום ולשרת את המדינה גם אחרי הצבא”. כפיר מוסיף כי ירצה לעסוק בתחומים שיהוו גורם מסייע במדינה, כגון מתמטיקה והנדסת חשמל ואף להתמיד בעולם הטניס המהווה חלק מחייו. לצד תרומה למדינה הוא חולם על מצוינות ספורטיבית ברמה לאומית. ליאל אומרת, ”אני רוצה לפעול בתחומים של רפואה והייטק כדי לתרום למדינה”. וכולם כאחד מדגישים כי ברצונם להיות ”משמעותיים”. מה דעתכם על חוק הגיוס? טל: ”הנושא מאד חשוב וכולם חייבים להתגייס ולשרת ולתרום למדינה. מי שלא תורם גם לא אמור לקבל כלום מהמדינה". גיא מוסיף ואומר ”כל מי שיכול לתרום למדינה צריך לעשות זאת לפי היכולות שלו. האחריות לביטחון המדינה צריכה לחול על כולם בצורה הוגנת”. נוגה גם היא מעבירה מסר חשוב, ”לעזוב את כל השטויות, להתאחד ולחיות ביחד, כל אחד את החיים שלו לפי דרכו, אבל לתרום ביחד כל אחד לפי יכולתו - צבא, שירות לאומי או שירות מסוג אחר’”. וליאל מסכמת ”כולנו חייבים לתרום. לא ככה?” מה חושבים ההורים על הגיוס המתקרב? גיא: ”הם דואגים, אבל גם גאים ותומכים בהחלטה שלי להתגייס לשירות משמעותי”. כפיר: ”אבא שלי מעודד דמות החייל האידיאלי בעיני היא ליאל חיו הי"ד שנפל בקרב בעזה. הוא היה מ״מ בגולני ותושב שוהם. ליאל היה אדם עם ערכים, שאיפות גבוהות, גישה חיובית, אדם של נתינה ועזרה לזולת, צדיק, אדם חזק שמשרה ביטחון ואופטימיות סביבו"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=