24 312 גליון | 2026 מאי מחוץ לבית ספרנו על רקע המתרחש, חסימת התיכון המקומי בפני בני נוער שאימצו התנהלות בריונית בחטיבת הביניים, היא אופציה שכדאי לקחת בחשבון. זה כדי להשרות אווירת מוגנות ובטחון בקרב אחרים. מצד שני, צריך להבין במה הדבר כרוך. נער שמורחק למוסדות חינוך מחוץ ליישוב מאבד את הקשר שלו למקום ואת מעט המחויבות כלפי הקהילה, שלמרות הכל עדיין מעניקה לו תחושת שייכות הממתנת התנהגות חמורה יותר. הרחקה מהקהילה עלולה להחמיר את ההתנהגות. בשונה מהערים השכנות, מנהלים ומחנכים ביישוב מעולם לא צברו ניסיון עם תופעות של אלימות ובריונות בין כתלי מערכת החינוך, בוודאי לא בעזות המצח שרואים כיום. הבעיות האלה ממוקדות בעיקר בגילאי חטיבת הביניים, גיל שבו ההורמונים שוצפים בעורקים ומטמטמים את המוח. אולם בשנה הבאה הם יגיעו גם לתיכון המקומי, וההנהלה תיאלץ בפעם הראשונה להתמודד עם מציאות שאינה מוכרת לה. כשנכנסה לתפקיד, לפני כעשור שנים, מנהלת התיכון איריס בויקס, אימצה מדיניות הכלה שהיתה הפוכה לזו של קודמתה, אסתר פוסטר. האחרונה ניהלה את התיכון במשך שני עשורים כמוסד סלקטיבי ואליטיסטי, עם אפס סובלנות לבעיות משמעת. די היה בציון ב' בהתנהגות או תעודה עם הישגים גבוליים, כדי שתלמיד יוסלל למוסד חינוכי מחוץ ליישוב. הצעדים האלה היו כרוכים בבידוד חברתי וסטיגמה של כישלון שמלווה את הנער גם לעת בגרותו. החשש לא להתקבל לתיכון היווה בעבר סוג של שוט שהרתיע בני נוער מלחצות את הגבול. למדיניות הנוכחית של ההכלה וחמלה יש אמנם ערך חברתי, אבל אסור להקל ראש במחירים שישלמו ילדים נורמטיביים. מה שנדרש כעת הוא לבחון מחדש את המדיניות הזו. מוטב אפוא כי בית הספר יקדים כבר מעכשיו את הסופה המתקרבת בפעילות מניעתית, ולטובת הרוב הנורמטיבי יאמץ גישה פחות מכילה, עם תנאי קבלה נוקשים. ואולי המהלך הנכון הוא דווקא דרך האמצע. להרחיק מהיישוב תלמידים שמפגינים מנהיגות שלילית, ואילו צאן מרעיתם, אלה שמשתרכים אחריהם, יתקבלו על תנאי של התנהגות טובה ותקופת מבחן. וגם זה, רק לאחר שיחזו במו עיניהם, כיצד הוריהם נאלצים להתחנן עבור הילד הפוחז, כדי שמערכת החינוך תיאות להותיר אותו במסגרת היישוב. עוד כדאי לחשוב על סדנאות חובה במהלך הקיץ לכאלה המועדים לפורענות, כחלק מתנאי הקבלה לבית הספר. סדנאות שיהיו כרוכות גם בהתנדבות בסיוע לקשישים, נזקקים ונכים, על מנת לפתח בם רגשות של חמלה. עיר ללא אלימות למרות שבעיית הנוער החריפה מאז תחילת המלחמה, התוכנית הממשלתית "עיר ללא אלימות" כמעט ואינה פעילה יותר. לא בשוהם ולא במקומות אחרים בארץ. בכ- יישובים ברחבי המדינה פעל עד לפני כשנתיים, מטה 150 עירוני של עיר ללא אלימות, שכלל את ראש הרשות, נציגי משטרה, רווחה, יחידת נוער ונציגים של בתי ספר, והם נערכו עם תכניות התואמות לאופי היישוב. נבנו תכניות שטח והיתה היערכות לקראת תקופות מועדות לפורענות כמו חופשות בתי הספר. רכזי מודיעין אספו מידע מהנוער וכלל הגורמים נערכו בפעילות מניעתית. בנוסף, קצין משטרה נהג להגיע על בסיס קבוע לתיכון ולחטיבת הביניים כדי להרצות בפני התלמידים מה מותר להם, מה אסור, מה הענישה הנלווית למעשי וונדליזם כאלה ואחרים, ומה גיל האחריות הפלילית. אגב, אם יש משהו שמעורר רתיעה בקרב קטינים, זהו רישום פלילי שיעמוד להם לרועץ בכל צומת דרכים בחייהם הצעירים. כל שוטר שנדרש לנושא, יודע לספר כי נערים מבתים נורמטיביים שמתחככים בפעם הראשונה עם החוק, שואלים שאלה קבועה: 'האם זה יפגע לי בעתיד?' נקודת המשטרה בשוהם עד לפני מספר שנים מנתה שישה שוטרים, בהם מפקד בדרגת קצין, חוקר, אנשי מודיעין ובילוש שנמצאים עם יד על הדופק. כמעט ולא היתה כאן מסיבת אלכוהול שהמשטרה לא ידעה אודותיה. נכון להיום נותרו בנקודה המקומית רק שני שוטרים קבועים וליתר דיוק שוטר וחצי. כל האחרים עברו לעבוד בתחנת ראש העין ומשם הם נשלחים ליישובי האזור לפי הצורך. בהתאם לכך, מוטת השליטה, איסוף המידע, הנוכחות וההרתעה של המשטרה בשוהם, פחתו במידה משמעותית. בימים האלה שאחרי הרצח בפתח תקווה והרגיעה המסוימת באווירת המלחמה, ראשי רשויות בארץ מתפנים לטפל בבעיה החברתית שהפכה תוך מספר חודשים לתופעה רחבה. כולם מגבשים תכניות ובודקים כיצד להסיט את הנוער בחזרה למסלול נורמטיבי. גם בשוהם מתגייסים לנושא ונערכו לא מעט מפגשים בעניין בין גורמי משטרה בכירים, רווחה, ספורט וחינוך, כדי להטמיע כאן אקלים חברתי נעים יותר. אבל אל מול דרישותיה של ראש המועצה ממפקדי המרחב לתגבר את נקודת המשטרה, נשלפת תשובה קבועה לפיה וונדליזם ואלימות בשוהם הם ברף נמוך בהרבה מערים אחרות במרכז הארץ. ובהיעדר משטרה יוזמתית ופעילה, מועצת שוהם על זרועותיה השונות, בתי הספר, מאמני הספורט, הורים מתנדבים ופעילים אחרים, נדרשים לצופף שורות ולהתמודד בנחישות עם התופעה שקמה עלינו, לפני שהיא תצא משליטה. ״המשטרה מקלה ראש בבריונות של שוהם, כל עוד אין כאן תופעות של סכינאות. רואים בבני הנוער המקומיים סוג של עברייני צעצוע והמדיניות היא להימנע מהכתמתם ברישום פלילי שעלול לפגוע בעתידם בצבא ולאחר מכן״
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=