16 311 גליון | 2026 מרץ כמו בתופעה המוכרת בארצות הברית, גם בשוהם יש תושבים שמאמינים כי צריך לקחת אחריות אישית על החיים שלהם ושל ילדיהם, ולהיערך לתרחישים קיצוניים מעבר לאלה שהמדינה חושבת עליהם. חלק מבעלי צמודי הקרקע ביישוב נערכו לשעת חירום ובמקום ממ"ד סטנדרטי, השקיעו סכומי כסף גדולים במקלט המעניק לבעליו הגנה טובה הרבה יותר. יש גם לפחות בית אחד בשוהם שבעליו הכשיר מקלט גרעיני. מה שבטוח. ' שבה עם ישראל חווה את מלחמת המפרץ היתה 91 שנת מהמפחידות ביותר. המדינה חילקה בחופזה מסיכות אב"כ. החרדה הקיומית נגעה ברבים וטובים, והאיומים התמקדו יותר בנשק ביולוגי וכימי. שלוש שנים אחר כך כבר החלה תנופת בניה של בתים פרטיים בשוהם ורבים שהתנהלו תחת טראומת המלחמה, השקיעו סכומי כסף לא מבוטלים בהתגוננות מפני פגיעה כימית. נכון להיום, בעשרות ממ"דים ביישוב ניתן למצוא מערכות סינון אוויר, מתקדמות עם מפוח לחץ, שנמכרו בסדרי גודל של שקלים. 7,000 עינת מירון המתגוררת ברחוב הבשור עברה לשוהם . מירון: "התחלנו לבנות את הבית 90- בתחילת שנות ה אחרי מלחמת המפרץ ובאותה תקופה המדינה קבעה תקן המחייב ממ"ד בכל יחידת דיור. היינו זוג זעיר עם תקציב מוגבל, אבל אני התעקשתי לבנות מקלט שעלותו יקרה בהרבה. גם בעלי חשב כמוני והסביר שבמדינה כמו שלנו צריך להתכונן גם למלחמות הבאות. למי שמתעניין, זה החדר הכי יקר בבית כי צריך לחפור בקרקע, לבנות קירות עבים מאלה של ממ"ד ולהתקין דלת הפלדה אטומה השוקלת מאות קילוגרמים". וכשיש לך מקלט את רגועה יותר? 500 "לא חשבנו אז על אופציה שיפלו כאן טילים במשקל קילו ויותר, אבל נערכנו לכל תרחיש אפשרי. המקלט בהחלט נותן יותר שקט נפשי. אני תמיד חשבתי שזו השקעה נכונה, ובוודאי במצב הנוכחי שבו אנחנו מרגישים יותר בטוחים. כשהנכדים באים אנחנו ישר מורידים אותם למקלט ועד כמה שאפשר אנחנו ישנים בשקט". בעלה של עינת מירון, אבישי, שימש שנים רבות כמהנדס מועצת שוהם. "בזמן שכולם חשבו על המלחמה הקודמת, אני ניסתי לחשוב על תרחישים עתידיים. בהרבה בתים בונים מקלט עילי אבל אנחנו העדפנו מקלט חפור באדמה, המשמשת לו שכבת הגנה נוספת. הקירות סנטימטר ודלת 40 והתקרה עשויים בטון מזויין בעובי עם שני בריחים. אגב, מקלט כזה יכול לתת הגנה מסוימת גם מנשק גרעיני. זה חדר יחסית קטן שנבנה על פי התקן מטרים רבועים בסך הכל. הכלל בהנדסה 6 , שהיה בתוקף אומר שככל שהמקלט קטן יותר, כך העמידות שלו חזקה יותר". איך נערכתם למלחמה? "מיד בהתחלה הוצאנו החוצה את מכשירי הכושר והכנסנו פנימה מיטות מתקפלות. אין בו שירותים קבועים ולא ברז, אבל הכנסנו ג'ריקן מים ופנסי תאורה. הכנסנו גם מטף כיבוי אש ותיק עזרה ראשונה". ועכשיו כשהילדים פרשו מהקן, אתם יושבים בו שניכם לבד? "אנחנו גרים מול שביל ההליכה ההיקפי, וכבר באזעקה הראשונה יצאנו החוצה וקראנו לכל הולכי הרגל להיכנס אלינו. ישבנו ביחד שנים עשר איש ובכלל לא הרגשנו שצפוף. גם היום, כל עובר אורח מוזמן להיכנס אלינו הביתה בזמן אזעקה בכל שעה שלא תהיה". האלפיון העליון הנחה שלא נבדקה לעומקה גורסת כי עיקר המקלטים ביישוב נבנו בשכונות הראשונות, בצמודי הקרקע . התופעה הזו דעכה על ציר הזמן, 90- שהוקמו בשנות ה ככל שנמוגה הטראומה הקולקטיבית שהותיר בנו סאדם חוסיין. הרוב המוחלט של התושבים בצמודי הקרקע בשכונות החדשות, כבר הסתפקו בבניה של ממ"ד סטנדרטי. מקלטים בשוהם לרוב אינם דומים לאלה של האלפיון העליון ביישובי יוקרה, בהם רבים משקיעים במבנה מוגן רחב מידות, הכולל מטבח, חדרי מקלחות ושירותים, והם נועדו לאפשר לבני הבית שהות ממושכת ומגורים בתנאי נוחות מירביים. משפחת אברהם המתגוררת בצמוד קרקע ברחוב הבשור עברה לשוהם בשנים הראשונות של היישוב, כמשפחה צעירה בראשית דרכה. כמו אחרים ביישוב היא הסתפקה במקלט צר מידות, כמה מטרים בודדים. כזה שנועד לשמש לייעודו הבסיסי ביותר, להבטיח של שלומם של בני הבית לפרקי זמן קצרים. גלינה אברהם: ”לא רצינו שהילדים יישבו במקלט עם מסכות אב”כ ולכן רכשנו מערכת סינון אויר "תיבת נוח", שבמהלך השנים כבר הפכה לתקן מחייב. כשיש אזעקות אנחנו נכנסים פנימה ארבעה אנשים, אבל בסבב המלחמה הקודם ישבנו בו שבעה איש. לפרק זמן קצר זה די בסדר. המקלט נוח במובן הזה שלא שומעים בתוכו את הפיצוצים. מה שפחות נוח זה שצריכים לרדת עד המרתף במדרגות”. אומרת גלינה. ״אני אישית בכלל לא בטוחה שתחושת הביטחון שלנו עולה על הרגשת המוגנות של אנשים בדירות עם ממ”ד”. עד הקצה משפחה אחת המתגוררת באחת השכונות הוותיקות במרכז היישוב, הלכה עד הקצה והקימה מקלט מתקדם. כזה שנועד לעמוד גם בתרחישי קיצון של מתקפה גרעינית ונשורת רדיו אקטיבית. אולי ההיערכות לתרחיש קיצון נובעת מעיסוקו של בעלי הנכס, בכיר במפעל בטחוני, ששגרת יומו עוסקת בתרחישי חירום ומלחמה. אבל מעבר לשיקולים ההנדסיים והביטחוניים, יש כאן גם מרכיב פסיכולוגי. במדינה שבה אזעקות הן חלק מהמציאות, אנשים מחפשים תחושת שליטה. חברה שלמדה כבר לפני עשרות שנים לנהל שגרה בתנאים של חוסר וודאות ותחושת איום מתמשכת, מפתחת נטייה לאלתור, היערכות עצמית וחיפוש אחר פתרונות אישיים. הידיעה שיש בבית מקום בטוח נוסף, אולי אפילו כזה שמאפשר שהות לאורך ימים, מעניקה תחושת רוגע מסוימת. יש מי שרואים בכך תגובה טבעית למציאות המקומית. אחרים חושבים שהמציאות בה אנו חיים, פשוט מעבירה אנשים על דעתם אילן דואק "כל עובר אורח מוזמן להיכנס אלינו הביתה בזמן אזעקה בכל שעה". עינת ואבישי מירון לא לוקחים סיכון: מקלט במקום ממ"ד יש משפחות בשוהם שלא הסתפקו בממ"ד והעדיפו לבנות מקלט, עם קירות עבים יותר ודלתות פלדה במשקל מאות קילוגרמים. יש אפילו מי שבנה עבור משפחתו מקלט גרעיני עינת מירון: "לא חשבנו אז על אופציה שיפלו כאן טילים קילו ויותר, אבל נערכנו לכל 500 במשקל תרחיש דמיוני שעלה על דעתנו. המקלט בהחלט נותן לנו יותר שקט נפשי. תמיד חשבתי שזו השקעה נכונה, ובוודאי במצב הנוכחי בו אנחנו מרגישים יותר בטוחים" “המקלט נוח מאוד במובן הזה שלא שומעים בתוכו את הפיצוצים. מה שפחות נוח זו העובדה שצריכים לרדת עד המרתף במדרגות”. אומרת גלינה. ״אני אישית בכלל לא בטוחה שתחושת הביטחון במקלט, עולה על הרגשת המוגנות של אנשים בדירות עם ממ”ד”.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=