14 309 גליון | 2026 ינואר ,8 , גר בשכונת הדרים. הוא אב לשלושה בני 39 , אורי ישראלי ותינוקת בת חצי שנה. "מאז שהיא נולדה היא נשמה ברוב 5 הזמן אויר מזוהם. כבר תקופה ארוכה שהיא מצוננת ועשינו לה הרבה אינהלציות", אומר האב. "בן השמונה שלנו סובל מאסתמה והמצב שלו מחמיר. הגענו לכך שבכל יום אנחנו צריכים משאף חדש וזה לא עוזר”. לדבריו, הילד נשלח לבדיקת "תגר” בבית החולים שניידר, בדיקה הבוחנת את תפקוד הריאות. "התוצאות הראו שיש החמרה במחלה וגם התחילה לו דלקת ריאות. הרופא אמר שזו הדלקת הכי חריפה שהיתה לו מאז שהוא מטופל אצלם, וכבר נגרם לו נזק לריאה. "במציאות הזו", אומר ישראלי, "אין לנו ברירה ואנחנו חיים על הקו, בין הבית בשוהם לבית של חמותי. בכל ערב אנחנו נוסעים לישון בתל אביב ובבוקר חוזרים לשוהם כדי לשים את הילדים במסגרות”. אתם מתכוונים להמשיך כך לאורך זמן? "התחלנו עם הנסיעות בחודש אוגוסט וזה משבש את החיים. אני ואשתי עצמאים עם עסק קטן משלנו. במקום להתחיל בשמונה וחצי בבוקר, אנחנו מגיעים בסביבות עשר וחצי וזה מאוד בעייתי. יש לי חבר שאימץ את הגישה שלנו וישן עם המשפחה מחוץ ליישוב, אבל בגלל הקשיים הוא נשבר וחזר לישון כאן בכל ערב, למרות הזיהום”. ואתם מתכוונים גם בהמשך להתנהל בין שוהם לתל אביב? "אנחנו מחפשים סאבלט ביישוב, בשכונות שבהן זיהום האוויר לא קיים או חלש יותר. כבר בדקתי בית ברחוב הבשור ואני עדיין בודק אזורים אחרים”. יש אפשרות שתעזבו את היישוב? "אני גדלתי בשוהם, עזבתי עם הוריי וחזרתי לכאן לפני שלוש שנים יחד עם אשתי, כי זה המקום שבו אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו. אני פעיל במאבק הציבורי ועושה כל מה שנדרש, כי אנחנו ממש נלחמים כדי להישאר ביישוב”. .10- ו 8 , נשואה ואם לשניים בני 44 , ליאור משעול המשפחה גרה בצפון היישוב, סמוך לשוהם מרקט. "אצלנו מרגישים זוועה בחלק גדול מהזמן", אומרת ליאור. "אני כל הזמן סוגרת חלונות, אבל כשיוצאים מהבית אני ממש מריחה את הזיהום. אם יורדים בבוקר לחניון, פשוט אי אפשר לנשום שם”. ליאור מתארת את הוויית היום יום במוסדות החינוך: "הילדים לומדים בבית ספר רבין וגם שם יש מפגעי ריח שלדעתי מגיעים לרוב השכונות בשוהם. ממה שאני יודעת, אין מקום שלא נפגע מזיהום האוויר. עם זאת, יש שכונות שבהן הריח חריף יותר. אני מעדיפה שהילדים יהיו כמה שיותר בבית, כי הריח בהפתעה. בערב אני בכלל לא מרשה לילדים להיות בחוץ. הם לא הולכים ברגל ואני מסיעה אותם לבית הספר”. לדבריה, המועצה מעדכנת את מנהלות בתי הספר כאשר יש ריכוז גבוה של בנזן באוויר, ואז הילדים אינם אמורים לצאת מהכיתות לחצר. "בכל פעם שאנחנו נוסעים לבקר אצל ההורים של בעלי בבאר שבע”, אומרת ליאור, "אני שמחה ומרגישה שאני בתיירות חוץ. אני אומרת לעצמי שאם לוקחים לי את האוויר, אין לי רצון להישאר כאן. מצד שני, לשוהם יש הרבה יתרונות ואנחנו מאוד אוהבים את היישוב למרות המצב. אני לא יודעת מה יהיה אם זיהום האוויר יימשך”. המועצה עוזרת לכם להתמודד עם המצב? "אני מרגישה שהמועצה עושה את כל מה שהיא יכולה. גם היא מבינה ששוהם נמצאת בסכנה, ומצופה ממנה שתילחם עבורנו שהיא נלחמת היום”. פנינה מוניציפלית רבים מתושבי היישוב מביעים תרעומת על הדרך שבה בחרה מועצת שוהם לצאת למאבק ציבורי, כאשר במקביל רבים מקרב התושבים פונים עצמאית לערוצי התקשורת - רדיו, טלוויזיה ועיתונות, ומתארים באוזני הכתבים את מצוקתם. התוצאה: שם היישוב שעד לא מזמן נחשב לפנינה מוניציפלית המזוהה עם איכות חיים, נכרך כיום בעיני רבים בארץ עם זיהום אויר. מנגד, ביישובים סמוכים, כמו ראש העין, מודיעין וקריית אונו, שגם הם חשופים להשפעת השריפות, ראשי העיר שומרים על מרחק ומאפשרים לראשת מועצת שוהם, דפנה רבינוביץ, המכהנת גם כראש תחום איכות הסביבה בשלטון המקומי, להוביל את המאבק עבור כולם. רבינוביץ מודעת לביקורת. "לא בכל עיר זיהום האוויר דומה. מבחינתי, כאשר תושבים נאלצים לסגור חלונות בבית וילדי בתי הספר אינם מורשים לצאת לחצר בהפסקות, סוגיית התדמית הופכת משנית”. לדבריה, "במצב הנוכחי אני לא רואה בעיניים שום דבר מלבד מאבק נחוש ואגרסיבי, הכולל לחץ על חברי כנסת ושרים, על מפקד החטיבה והמינהל האזרחי, שיתוף פעולה עם תושבים ועתירות לבג”ץ. אלה האמצעים היעילים ביותר כדי להפסיק את ההתעלמות מהבעיה הזו, שנוצרה כבר לפני שנים רבות, אבל טואטאה מתחת לשטיח”. "בחודשים האחרונים", היא מציינת, "הצלחתי להביא לשוהם ניידת המנטרת את רמת הבנזן באוויר ואני לא מסתירה אלא משתפת את התושבים בממצאים. כשיש לנו נתונים מספריים שמראים על חריגות משמעותיות מהתקן הקבוע בחוק, אפשר לנהל מאבק בעצימות גבוהה, לעומת טענה כללית שאנשים מריחים כאן ריח לא נעים”. הנה מה שהתושבים אינם יודעים: תחנת הניטור שהוצבה ביישוב יודעת לנטר את שעורי הבנזן בלבד. אלא שבנזן אינו החומר היחיד המסכן את בריאות הציבור. בהליך שריפה של פסולת נפלטים לאוויר חומרים נוספים הנחשבים רעילים מאד, בהם כספית ומתכות כבדות אחרות וכן דיאוקסינים, קבוצת חומרים כימיים רעילים הנחשבים למזהמים סביבתיים מסוכנים במיוחד. הדיאוקסינים נפלטים לאוויר , והמחקר הרפואי pvc- בעיקר בתהליך שריפה של פלסטיק ו קובע כי הם מסוכנים גם בכמויות זעירות. מרכזים מודרניים לטיפול בפסולת בארץ ובעולם, מחויבים לדגום את החומרים הללו באמצעות מעבדות פרטיות. בשוהם התושבים החרדים מעליה בשיעורי הבנזן שבאוויר, אינם נותנים את הדעת לעולם רחב של חומרים מסוכנים, שבהחלט יתכן כי גם הם מזהמים את האוויר ביישוב. גם אם כדברי ראש המועצה, חלה התקדמות ניכרת וערכי הבנזן ביישוב מצויים בשבועות האחרונים בנסיגה, עדיין לא מאוחר לדגום את הרעלנים האלה, בתקווה שלא יימצאו. לדברי רבינוביץ, הבנזן שעדיין נפלט בימים אלה ממשרפת נעלין נובע כתוצאה מבעירה פנימית באדמה ולא משריפות חדשות. "הייתי בנעלין כבר שלוש פעמים וגם הצבנו שם מצלמות, המינהל האזרחי נמצא במקום ברציפות, ובימים הקרובים גם יגיע מומחה שיציע תוכנית עבודה לפתרון יסודי”. עוד היא מספרת כי נפגשה עם אלוף פיקוד מרכז, וכי בתחילת השבוע סוכם על פגישה נוספת בנעלין בשבוע הבא. "הצבא מקצה הרבה כלים ואין היום מגבלה של משאבים לטיפול בנושא. גם משרפות הפסולת בקביה ובשוקבה כבר אינן פעילות, ואני מאוד אופטימית”. לסיום היא אומרת: "המיתוג של שוהם כיישוב עם איכות חיים יחזור לקדמותו. האוויר יהיה נקי, והביקוש למגורים בכל השכונות יחזור להיות מה שהיה” "אם לוקחים לי את האוויר אין לי סיבה להישאר כאן” תושבי שוהם מתארים חיים בין משאפים, חלונות סגורים ומאבק ציבורי על הזכות לנשום ישראלי: "אין לנו ברירה ואנחנו חיים על הקו, בין הבית בשוהם לבית של חמותי. בכל ערב אנחנו נוסעים לישון בתל אביב ובבוקר חוזרים לשוהם כדי לשים את הילדים במסגרות” משעול: "אני מעדיפה שהילדים יהיו כמה שיותר בבית, כי הריח יכול להגיע בהפתעה בכל שעה. בערב אני בכלל לא מרשה להם להיות בחוץ. הם גם לא הולכים ברגל ואני מסיעה אותם לבית הספר” רבינוביץ: "הצבא מקצה הרבה כלים, ואין היום מגבלה של משאבים לטיפול בנושא. גם משרפות הפסולת בקביה ובשוקבה כבר אינן פעילות, ואני מאוד אופטימית"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=