30 308 גליון | 2025 דצמבר הבדיקות היו מצוינות, הגוף הבריא והנפש התחזקה”. אלא שפיני לא הסתפק בריצה פרטית והפך את העניין לעיסוק המרכזי בחייו. "מפגש מקרי עם מישהי שעזרתי לה להתאמן לקראת מרתון טבריה, הוליד בי את ההכרה שקיימת אצלי היכולת לאמן. נרשמתי לקורס ריצות ארוכות והמשכתי ללימודי חינוך גופני בווינגייט. באותה עת, גיליתי את השחייה ואת הרכיבה על אופניים ואת החדווה שבעיסוק בספורט משולב. התחריתי בטריאתלון ראשון, המשכתי ללמוד ולהתמקצע, והתחלתי לאמן בצורה מקצועית, בהתחלה יחידים ובהמשך, קבוצות”. אתה עדיין לומד? "אני לומד וגומע ידע בכל רגע ובכל יום. כל קורס שלקחתי בתחום היה נפלא וגם כיום, אני קורא ושומע על שיטות וחידושים, כדי לעמוד בקו אחד עם מתאמנים וספורטאים צעירים. אני כבר לא ילד והם חדים וחזקים”. אז מה עושים? 15 "שומרים על ראש חזק. אם מישהו היה אומר לי לפני שנה, שאהיה מאמן ריצה - הייתי שולח אותו לאשפוז כפוי. כיום, אני אמנם מאמן ריצה שמעביר ידע, אבל גם מוקיר תודה למתאמנים שלי, שמהם אני לומד המון. מרגש אותי להסתכל עליהם בתחילת הדרך ולראות כיצד הם הופכים אט אט להיות ספורטאים, ממש כמו שאני הפכתי לאחד כזה. מקפידים על תזונה מאוזנת, יורדים במשקל, מתחזקים, רצים טוב יותר ונראים בריאים יותר”. בסיום דבריו, הוא פונה לפנינה, רעייתו ושותפתו לדרך - בכל מובן. גם פנינה, הפכה לספורטאית בזכות השינוי שפיני עבר, והיא רצה ללא הפסקה, מרתונים שלמים, ללא הנד עפעף. לפני מספר שנים, התמודדה באומץ ובנחישות, במשך פעמיים, עם סרטן השד. היא כמעט לא הפסיקה להתאמן גם במהלך מחלתה ולאחר שהחלימה, הקימו השניים קבוצות ריצה מקומיות לנשים, שמתמודדות ומחלימות מסרטן השד וכיום, הם לוקחים חלק עם הקבוצות, במרוצי "גמאני רצה”, בכל הארץ. "אין לי מילים להסביר, כמה אני מודה לפנינה על התהליך שעברנו יחד מזוג שמנמנים לזוג ספורטאים”, אומר פיני לרעייתו. "הפכת למרתוניסטית מהוללת בעצמך, התחזקת, ניצחת בכל דרך ויש לך אש בעיניים. אני גאה להיות השותף שלך ואת יודעת מה? את בהחלט הנס הגדול שלי”. חיים חדשים "הילדים שלנו הם האור, הם הנס, הם התקווה והשמחה”, אומרת רויטל טל משוהם. "אלון, בעלי היקר ואני, זכינו במשפחה שלנו שהיא נס בפני עצמו, ובעוד שני ניסים חשובים בשנים האחרונות. זכינו בעוד שתי בנות מקסימות, שנולדו באוקראינה לאחר תהליך של פונדקאות והצטרפו למשפחה שלנו. הגדולה ביניהן, ריין-נטלי, עברה מסע של ממש בדרכה אלינו”. ספרי עליכם. "אני מפיקת אירועי חינה ומימונה ומשכירה שמלות כלה בעיצוב אישי ובעלי אלון, הוא איש מחשבים. אני אמא לארבעה ילדים מופלאים מנישואים קודמים ואלון, שהתאלמן מרעייתו, הוא אב לשלושה ילדים נפלאים. לאורך למעלה מעשור, אנחנו מגדלים שבעה ילדים, שחלקם כבר בוגרים ועזבו את הבית. תמיד ידענו שחסר לנו ‘דבק' שיחבר בינינו, ואמנם, בארבע השנים האחרונות, הצטרפו אלינו שני לבבות רכים, שמחברים בין כל האחים וביחד, אנחנו משפחה מושלמת ושלמה”. הנס הראשון? "ריין-נטלי, בתנו המשותפת הראשונה, נולדה בדיוק בשבוע שבו פרצה המלחמה בין 3.3.2022- ב אוקראינה ורוסיה. לא האמנו שתיוולד לנו ילדה בתוך כאוס ההפגזות והטילים. אוקראינה נסגרה ואנחנו היינו מבולבלים וחרדים. חששנו לגורל התינוקת שלנו, שהורדה למקלט עם יולדות מקומיות ותינוקות נוספים ולא ידענו למי אפשר לפנות לעזרה”. מסע החילוץ של ריין-נטלי הפך לסיפור לאומי. נטלי דדון, ששמעה על התינוקת הישראלית בקייב, אוקראינה, גייסה את אנשי "איחוד הצלה”, ואלה יצרו קשר עם רויטל ואלון ועם אנשי הקשר באוקראינה, ורקמו מבצע הצלה שכלל אמבולנס, מתנדבים אמיצים ונדבן, שהעמיד לרשות המשפחה את מטוסו הפרטי. תוך יומיים, ולפני שהתינוקת עמדה לעבור לבית יתומים מקומי, הוצאה מבית החולים והועברה לאמבולנס כשהיא עטופה בשמיכות, להגן עליה מפני הקור הרב ששרר בחוץ. האמבולנס דהר בין הרחובות המופגזים, כשבכל נקודה, מתחלפים מתנדבי ומתנדבות איחוד הצלה - מאכילים, מחליפים, מלבישים ובעיקר מאמצים לליבם את התינוקת בת היומיים. בחירוף נפש אמיתי, ומבלי לדעת מה יקרה בהפגזה הבאה או בנקודת הגבול הבאה, הגיע מבצע החילוץ לסיומו לאחר שעות נסיעה באמבולנס. 20 "המחלצים יצאו מקייב, עברו ארבעה מחסומי גבול ולבסוף הגיעו לרומניה, כשכולנו נושמים לרווחה”. אלון ורויטל עלו על המטוס הפרטי, נחתו ברומניה, ירדו מהמטוס ורצו לטרמינל, שם הועברה אליהם לחיבוק ראשון - ריין הפעוטה. "מול עיניי, עמדו שני מלאכים בכתום - ויקי תפארת, אחות שעטפה את התינוקת שלי באהבה אימהית כאילו נולדה לה, ואהרון בן הרוש, עוגן של שקט וביטחון בלב הסערה. לעולם לא נשכח אותם ואת העזרה שלהם”, אומרת רויטל, "אלה המלאכים שלנו, אנשים טובים שהיו חלק מהנס הגלוי הזה”. לשמה של ריין הפעוטה, הוסף שם כבוד - נטלי. "זו התודה הכי גדולה שיכולנו להעניק לנטלי דדון, שעשתה הכל כדי שנגיע לרגע הזה, לחבק את התינוקת שלנו. נטלי, שהייתה שם בגבול, התנהגה כמו לביאה אמיתית, לא עזבה את הטלפון, חיברה בין כל מה שהיה צריך ודאגה שריין שלנו תגיע הביתה”. מבצע החילוץ של ריין-נטלי, הפך לסיפור פותח במהדורות החדשות, וגם לרויטל ואלון ולילדי המשפחה, לקח זמן עד שנרגעו מהלחץ הרב והבינו שהקשה והמסוכן - מאחוריהם. לפני מספר חודשים, התווסף הנס השני. "ריף נאיה, בתנו , רגע לפני ראש השנה. הפעם 5.9.2025- השנייה, נולדה ב נסענו כל המשפחה לקייב - אני, אלון, מאי וריין-נטלי ושהינו שם לאורך שבעה שבועות של התרגשות, אהבה ותקווה”. גם כעת, חוותה המשפחה שהייה מוזרה מעט, ששילבה התרגשות עם אזעקות, מקלטים והפצצות, "אבל הכל היה כעין וכאפס לעומת המטרה שלשמה הגענו. אנחנו הרי ישראלים ולא מתרגשים מהפצצות וחוץ מזה - חיזקה אותנו הידיעה, שחיים חדשים עומדים להצטרף למשפחתנו”. ויומיים להריון, אז הגיע הרגע 36 הכל החל בשבוע המיוחל. אולגה, אשת הקשר של בני הזוג התקשרה אליהם לישראל, וסיפרה, שהתינוקת השנייה שלהם נולדה, כמעט חודש לפני הזמן. "הלב שלי החסיר פעימה. בלי לחשוב פעמיים ארזנו מזוודות, טסנו מהארץ לפולין, ומשם, אולגה דאגה לנו שעות, דרך 12- לרכב פרטי גדול ומרווח עם נהג. נסענו כ גבולות, כפרים ועיירות, עד שהגענו לקייב. הדרך הייתה ארוכה אבל הלב רץ הרבה יותר מהר מאתנו”, משחזרת רויטל. "כל הדרך חשבתי רק על דבר אחד- ריף נאיה אנחנו באים”. כשהגיעו, אולגה, אשת הקשר כבר המתינה להם, בחיוך מרגיע. "היא היתה שם גם בלידתה של ריין-נטלי וגם כיום, באכפתיות שלא מובנת מאליה. היא לא רק אשת קשר היא הייתה בשבילנו לב פועם, במיוחד ברגעים בהם היינו הכי רחוקים מהבית”. לאחר שבעה שבועות, שבו בני המשפחה מקייב. שוב חוו שעות עד פולין ומשם לאחר יומיים, טסו 12 נסיעה של הביתה, לישראל. "האנשים בקייב טובים ונחמדים. הלב התרחב מהתחושה, שמצאנו שם בית של ממש והתחלה חדשה בתוך מלחמה שנמשכת כבר זמן רב. קייב עיר של ניגודים - היינו שם בזמן מלחמה והבאנו אתנו חיים חדשים”. היה לכם קשר עם הפונדקאית? "הפונדקאית שלנו אף היא, אישה מיוחדת, עטופה בנתינה ובאהבה. היא סיפרה לנו בעיניים בורקות, שהשמיעה לתינוקת שלנו שירים בעברית לכל אורך ההיריון. היא הקפידה על תזונה בריאה, על רוגע ועל שקט כדי להעניק לבת שלנו סביבה אוהבת ומוגנת, עוד לפני שבאה לעולם. עבורנו, גם היא שליחה של נס, של יצירת חיים חדשים”. ריין-נטלי משחקת בצעצועים שלה בבית המשפחה בשוהם, וריף נאיה, מחייכת ומרימה ראש, כיאה לתינוקת בריאה ומתוקה בת שלושה וחצי חודשים. "מתוך האהבה שלנו, המשפחה, המסעות שעברנו והאנשים הטובים שליוו אותנו - נולדו לנו שתי מתנות נדירות, אהובות ויקרות - נס גדול היה לנו”! האמבולנס דהר בין הרחובות המופגזים, כשבכל נקודה, מתחלפים מתנדבי ומתנדבות איחוד הצלה - מאכילים, מחליפים, מלבישים ובעיקר, מאמצים לליבם את התינוקת בת היומיים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=