24 308 גליון | 2025 דצמבר , הראל כהן, לוחם 2024 לספטמבר 21- זמן קצר לפני ה בסיירת חרוב עבר מגזרת עזה לאיו"ש. הוא הספיק להילחם בבארי, חאן יונס ובשג'עייה. כשעבר לגזרת איו"ש הוריו, קרן ויזהר, יכלו סוף סוף לנשום לרווחה ולישון בשקט. אבל באותה שבת בשש וחצי בבוקר, פילח צלצול הטלפון את שנתה של קרן. "על הקו היה מישהו שהציג את עצמו מאגף נפגעים בצה”ל”, היא מספרת. "הוא שאל אם אני אמא של הראל. יותר מזה לא היה צריך להגיד. הבנתי שמשהו חמור קרה. אימה אחזה בי”. הקול מעבר לקו ביקש שתפתח את הדלת: "מחכים לך בחוץ קציני נפגעים”. בכניסה עמדו שני קצינים. 'הראל נפצע קשה', אמרו לי, אבל מעבר לזה לא היה להם שום מידע לתת”, היא אומרת. היא העירה בצעקות את יזהר, בעלה. אנשי הצבא ביקשו מהם להתארגן במהירות ולצאת איתם לרמב"ם. "למטה כבר חיכה לנו רכב עם נהג מילואים חובש כיפה”, מספרת קרן. "הבנתי שאם הקפיצו אותו בשבת, זה אומר שזה חירום אמיתי”. . שאלנו לאיזו 2 "בדרך לרמב”ם דיברנו עם ר"מ מחלקה להגיע. השיבו שאין צורך ושיחכו לנו בכניסה לבית החולים. פחדנו שאם אין מחלקה אז אולי באמת קרה הנורא מכל". בכניסה למיון חיכו להם קצינים שלקחו אותם בריצה לחדרי הניתוח. בדרך שמעו לראשונה את נסיבות הפציעה: הראל, צלף בסיירת חרוב, נפצע במהלך פשיטה על בתי מבוקשים בעיר ג’נין. הקרב התפתח במהירות, ובזמן שהכוח טיפס בגרם המדרגות והגיע לקומה השנייה נפתחה לעברו אש כבדה. כדור שהתנפץ על דלת ברזל מימינו של הראל התפרק לרסיסים שחדרו למוח. "מפקד הצוות שעמד מאחוריו, ראה את הרסיס במצח והבין מיד שמדובר בפגיעת ראש קשה”. הראל פונה לאחור ברכב חילוץ כבד מסוג "דוד”, בסיוע כוח נוסף. המסוק המתין לו במרחק מה מהזירה. בדקות הראשונות עדיין היה בהכרה, אך בדרך למסוק כבר איבד אותה. הוא קיבל מורפיום ומפקד הסיירת קיבל החלטה חריגה אך מצילת חיים: במקום לפנות אותו לבית החולים 'העמק' דקות טיסה לרמב”ם המתמחה 20 הקרוב, להמשיך בפגיעות ראש. הלב חזר לפעום כשעה כבר חלפה מרגע הפציעה ועד נחיתת המסוק ברמב”ם, בסביבות חמש בבוקר. בפרק הזמן הזה מצבו הלך והדרדר. "במנחת המסוקים הלב שלו נדם”, מספר יזהר. "קריש דם במוח גרם לקריסת מערכות הגוף. בפתח המסוק הוא קיבל שלוש מכות חשמל רבות עוצמה וחזר לחיים”. ימים ספורים לאחר מכן פנה יזהר לאחד הרופאים ושאל אם יש סיכוי שבנו ישוב אי פעם לדבר איתו. הרופא השיב: ‘אצל לוחמים צעירים וחזקים כבר ראיתי לב שחוזר לעצמו גם אחרי שלוש החייאות’. המשפט הזה נתן לנו כוח”. בימים שלפני תחילת התמרון הקרקעי בלבנון, רמב"ם כבר היה בכוננות מוגברת לקליטת נפגעים רבים. המחלקות תוגברו ובכירי הרופאים כבר היו במשמרת בבית החולים בשעת בוקר מוקדמת זו. "זה הסביר את העובדה שבחדר הניתוח של הראל נכחו שלושה מהרופאים הבכירים בישראל, כל אחד מדיסציפלינה שונה”, אומר יזהר. "שלושתם נטלו חלק בניתוח שהציל את חייו”. הפגיעה הייתה במוח הקטן, אזור המווסת שיווי משקל, קואורדינציה ודיבור. מצבו היה לא יציב במשך ימים, והראל הורדם והונשם. מעטפת מטורפת קרן מתארת את הימים הארוכים ברמב”ם: "כשהגענו לשם היו מאושפזים רק שלושה חיילים, והרגשנו שכל , ורמב”ם. 2 הצוות כולו סביבנו. אגף נפגעים, ר”ם קיבלנו מעטפת מטורפת. הגענו בלי בגדים, בלי מאת: אילן דואק ״אנשים חושבים שפצוע יוצא מבית חולים וחוזר לחיים. זה לא ככה. שיקום הוא לכל החיים, גם של הפצוע וגם של משפחתו. קרן של היום אינה אותה קרן שלפני הפציעה". הלב נדם וחזר לחיים סיפורו של הראל כהן משוהם, לדבר ולנגןשנפצע קשה בג’נין וחזר ללכת, הטלפון בשש וחצי בבוקר, הרסיסים שחדרו למוח, ההחייאה במנחת המסוקים, האשפוז בחניון עם תחילת הפלישה ללבנון והמסע הארוך של משפחת כהן אל החיים שאחרי הראל בביתו
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=