שהם פלוס - גיליון 308

18 308 גליון | 2025 דצמבר שנה בתערוכה אחת 70 בימים אלה מוצגת תערוכת פסלי עץ המפגישה בין עברו המפואר של אמנון בירן כלוחם בסיירת מטכ"ל, לידיים שמעניקות לעץ צורה ונשמה "האי הקסום", הסיפור שכתב סג"מ אחיעד רובנר ז"ל יוצא לאור מאפשר להוציא לאור את ספר הילדים הראשון שכתב בן היישוב, Headstart מיזם ולהחיות את קולו המיוחד דרך המילים שהותיר אחריו לבחור באור: מסע תלמידי תיכון שוהם למחנות ההשמדה בפולין שבוע של מפגש בלתי-אמצעי עם זיכרון השואה הותיר חותם עמוק בלבם של מאות נערים ונערות בימים אלה מוצגת בלובי בניין המועצה תערוכה, מתקיימת ייחודית המוקדשת ליצירותיו של אמנון בירן, תושב שוהם , מגלף בעץ כבר שבעה 83 בן עשורים עוד מהיותו תלמיד בית ספר. התערוכה, שתימשך לאורך חודש דצמבר כולו, מאפשרת הצצה נדירה לעולמו האמנותי של מי שנטל חלק ואף תכנן בעבר מבצעים מהמורכבים בתולדות המדינה וכיום מקדיש את זמנו ליצירה עדינה, אינטימית ומדויקת. בירן, אל״מ במילואים ולוחם ותיק בסיירת מטכ״ל, נמנה עם צוות המתכננים של מבצע 'אביב נעורים' בבירות, ואף היה שותף מבצעי לשחרור החטופים במבצע אנטבה. לצד ההיסטוריה הצבאית העשירה עומדת אהבה מתמשכת לפיסול שנה 70- בעץ, תחביב שהחל לפני כ והתפתח לאורך חייו במקביל לשירות הביטחוני ולשגרת היום יום. ייחודה של יצירתו של בירן נובע גם מן המגבלה שהציב לעצמו: מרבית עבודותיו נועדו להיות בגודל כיס. לדבריו, כבר בצעירותו החליט שכל פסל שהוא יוצר חייב להתאים להיכנס לכיס מכנסיו. ההחלטה הזו, איפשרה לו לגלף לאו דווקא בסטודיו, אלא בכל מקום - בבתי קפה, בשהות ממושכת מחוץ לבית ואף תוך כדי מפגשים חברתיים. רבים מהפסלים אכן נוצרו בסכין יפנית פשוטה, תוך עבודה סבלנית ומדויקת על כל עץ זמין. "כשאין לי עץ טוב", הוא מספר בחיוך, "אני פשוט מגלף במקל מטאטא מעץ אורן. זה העץ הכי בסיסי שיש. גם זול, גם זמין וגם קל לעיבוד, אבל מצד שני הוא מאוד סיבי". מכל עשרות העצים שעברו תחת ידיו הוא מגלה חיבה מיוחדת לעץ הזית. "מהזית כבר יצרתי שני סטים 32 מלאים של כלי שחמט, כל אחד עם כלים. זה עץ חזק ושומר על הצורה, גם כשמגלפים נגד כיוון הסיבים". בירן מפסל דמויות, אלים מהמיתולוגיה היוונית ואף יצירות מורכבות יותר. אחת מהעבודות הבולטות בתערוכה היא פסל אטלס הנושא כדור עץ המסתובב בחופשיות בתוך מסגרת חבל שגולפה כולה מעץ אחד שלם. הציבור מוזמן להגיע, להתרשם מהעבודות ולגלות את המפגש המרתק בין עבר צבאי מרשים לידיים שיודעות להעניק לעץ צורה ונשמה בימים אלו יוצא לדרך מיזם מיוחד Headstart ומרגש: במסגרת פלטפורמת צפוי לצאת לאור ספרו של בן היישוב, סג"מ אחיעד רובנר ז"ל, ובכך להוות את הפתיחה לסדרה שלמה המבוססת על כתביו. אחיעד, קצין מצטיין שנפל בעת מילוי תפקידו, הותיר אחריו עולם שלם של מילים, דמויות ודמיון ועכשיו, סוף סוף הן מקבלות חיים חדשים. יעל רובנר-צימט, אימו של אחיעד, מספרת על הדרך שעשה בנה: "הוא החל את דרכו , ובמהלך שירותו 401 כלוחם בחטיבה הפגין אחריות, רעות ומנהיגות יוצאת דופן. לאחר מכן יצא לקורס קציני שלישות וסיים אותו בהצטיינות. חמישה שבועות בלבד לאחר שסיים את הקורס, נהרג אחיעד בתאונת נשק בזמן מילוי תפקידו כקצין שלישות באוגדת איו"ש בבסיס בית שנים". 21 אל, בטרם מלאו לו יעל מתארת את בנה כאדם שאורו מאיר גם ברגעים המאתגרים ביותר: "אחיעד היה שקט, חכם, מצחיק, עמוק. היה בו שילוב נדיר של רוך וראייה טובה של העולם. במהלך שנת המכינה, שנה לפני גיוסו, הוא גילה את אהבת הכתיבה. בתוך חודשים מילא מחברות שלמות בסיפורים, מחשבות ודמיון". לאחר נפילתו המשפחה מצאה אוצר של ממש. "מצאנו מחברות מלאות. כשקראנו, הרגשנו שהוא מדבר אלינו", מספרת יעל. "הוא כתב על ערכים, על תקווה ועל הדרך לראות את העולם בעיניים טובות. חלק מהסיפורים מבוססים על חוויות שחווה בצבא, שאותן תרגם לשפת ילדים, עם עומק, הומור ולב גדול". רק אחרי שנים אזרה המשפחה את תעצומות הנפש לפתוח את המחברות מחדש. "ידענו שהמילים שלו נועדו להמשיך לחיות", אומרת יעל. כעת החלום אכן קורם עור וגידים: "היום אני מגשימה את החלום הזה", היא אומרת. "אנחנו מוציאים לאור את הסיפור הראשון מתוך כתביו - האי הקסום, ספר ילדים יפהפה שיהיה הראשון בסדרה של כמה ספרים שכתב". יעל מזמינה את הציבור להיות שותפים להוצאת הספר לאור: "כדי להוציא את הספר לאור ולהתחיל את הסדרה כולה, אנחנו מזמינים את כולם להצטרף למיזם ברכישת הספר ובהפצת הבשורה. כך תוכלו להיות חלק מהגשמת יצירה חשובה ומלאת אהבה". להצטרפות למיזם: חפשו את הפרויקט "האי הקסום - סיפורי אחיעד רובנר ז"ל" Headstart באתר כתב: חומי בראון לפני שבועיים שבו תלמידי תיכון שוהם ממסע במחנות ההשמדה בפולין. בשבוע שהיה עמוס בסיורים במחנות תוך שמיעת סיפוריהם של הנרצחים, חוו התלמידים והתלמידות את עוצמת האסון והשואה שפקדה את העם היהודי. הדברים שחלחלו לנפשם של הצעירים אף באו לידי ביטוי בדברים שנכתבו ברשתות ובאתר בית הספר, אודות היום האחרון למסע במחנות אושוויץ -בירקנאו, שאכן מבטאים היטב אל הלך הרוח. "היום כולו הוקדש למחנות אושוויץ-בירקנאו, המקום שבו האנושות נחשפה לשפל המדרגה. בין גדרות התיל, צריפי העץ וארובות המשרפות נרצחו לא רק מיליונים, אלא גם ערכים בסיסיים של מוסר, חמלה ואנושיות. מהמקום האפל הזה העלנו תובנות משמעותיות שאין דבר מובן מאליו בזכויות, בחירות, בחיים. שאסור לשתוק מול עוול, אפליה או שנאה, בכל צורה שהיא. ושהאחריות לזכור ולעצב עולם טוב יותר מונחת עכשיו על כתפינו". ההורים של התלמידים אף הביעו באוזני הנהלת בית הספר את תחושתם לאחר שפגשו את התלמידים בשובם הביתה. אחד מהם כתב: "המסע של הילדים היה ברגישות, באחריות ובמקצועיות, והפך לחוויה משמעותית, מעצימה ובלתי נשכחת". הורה אחר אף הוסיף כי "מסע היה משמעותי, מרגש, מלא ערכים וחיבור לעבר, להווה ולעתיד שלנו!" והגדיל לכתוב אחד ההורים" ניכר שמסע זה ישאיר בילדים שלנו חותם עמוק" בן, אחד השמיניסטים, חזר מרוגש ותיאר את תחושותיו: "עברתי מסע שהוא גם כבד וגם משמעותי. ראיתי מקומות שקשה לראות והרגשתי את המשקל שלהם מקרוב. הרגשתי עצב גדול, אבל גם חיבור עמוק לסיפורים ולזיכרון. המסע גרם לי לחשוב אחרת על מה שיש לי ועל המשפחה שלי ונתן לי פרופורציות על החיים. חזרתי עם תחושת אחריות לזכור ולהעביר הלאה" כתב: חומי בראון

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=