14 307 גליון | 2025 נובמבר זיהום ללא גבולות עשן שריפות פסולת מהשטחים פוגע גם בתושבי שוהם והמועצה יוצאת למאבק משפטי וציבורי נגד "הטרור הסביבתי" יש משהו מטעה בנוף השדות והיערות שעוטפים את שוהם מכל עבר, כאילו אין מקום עם אויר צלול יותר מאשר כאן. המציאות היא למעשה הפוכה ורבים ביישוב, יחד עם עשרות אלפים בערים שלאורך קו התפר, נאלצים לנשום אוויר רווי חלקיקי רעלים שמקורם בשריפה בלתי חוקית של פסולת בשטחי יהודה ושומרון. השריפות האלה מתקיימות באתרים פיראטיים בין כפרים פלסטיניים והן מזהמות את האוויר באזורים נרחבים לאורך קו התפר. הריח החריף, העשן והתחושות הלא נעימות, הפכו לחלק משגרת חייהם של אלפי תושבים גם בשוהם. התלונות מגיעות מקרב תושבי לאורך רחוב קדם, משכונת יעלים, שכונת כרמים ובעיקר משכונת הדרים. הריח מורגש יותר בלילות כאשר נושבת רוח מזרחית. "זה ריח של שריפה כימית. לפעמים קשה פשוט לנשום", מתארים התושבים. יש ביניהם כאלה המשוכנעים כי הריחות נושבות לעבר היישוב בערוץ הנחל שהשכונה בנויה לאורכו. מומחי בריאות מזהירים כי חלקיקי העשן הרעילים חודרים לריאות ועלולים לגרום לתחלואה. בכתבה שפורסמה ב״מאקו בריאות״ אישר ד"ר רוני פרבר, , כי במדורות Femi מנהל מערך בריאות הציבור בהללו נשרפים גם חומרים כמו גומי, טקסטיל, בטריות, אלקטרוניקה וחומרי בניין, וכתוצאה מכך נפלטים לאוויר חומרים בעלי רמת רעילות גבוהה במיוחד. התושבים לא באמת נזקקים לאישור של מומחים. די בריחות החריפים כדי להביא רבים לנהוג במשנה זהירות, לסגור חלונות ולהגיף תריסים. שוהם לא לבד בעבר פעלה משרפת פסולת רק בראנתיס. זהו מתחם מצומצם יחסית שהפריע בעיקר לתושבי שוהם הסמוכה. ההחרפה בשנים האחרונות נובעת מהתפתחותו המואצת של מתחם פסולת בכפר נעלין, כמה קילומטרים מזרחית לשוהם. זהו אתר גדול הרבה יותר, עם שבילים מסודרים לתנועה של כלי רכב. כמה רע - ככה טוב, במובן הזה ששוהם שוב אינה ניצבת לבדה במאבק הזה. הפעם מדובר בצרת רבים ובראשם תושבי העיר מודיעין הסמוכה לנעלין. למלחמה על הזכות לנשום אויר נקי שותפים כעת גם ישובים אחרים, בהם יהוד, גני תקווה, ראש העין, עמק חפר וכפר סבא. אפילו מיישובים רחוקים מקו התפר, כמו קירית אונו, נשמעות תלונות. כולם סובלים ממפגעי ריח וזיהום אויר שמקורו במשרפות הפזורות לאורך קו התפר. זה ועוד לא נגענו בנושא של זיהום מי נחלים שאחד מהם חוצה את שכונת הדרים. בנוסף לריחות הפסולת, רבים ביישוב נושמים אבק חסר ריח שמקורו במחצבת 'אבן וסיד' הפועלת מזרחית ליישוב. אבל זה עניין לכתבה נפרדת. השריפות באתרי הפסולת מוגדרות על ידי הרשויות כ"טרור סביבתי מתמשך". התיאור הזה איננו באמת נכון. הרי מה אמורים תושבי הכפרים שממזרח לקו הירוק לעשות עם הפסולת הביתית והתעשייתית שנצברת אצלם, במקום בו לא קיימים שרותי פינוי אשפה כמו בכל עיר בישראל? בעבר, התופעה של אתרים פיראטיים באזור היתה מבוקרת יותר ונתונה לשליטה מסוימת של הצבא והמנהל האזרחי. ואולם מזה כשנתיים, מאז פרצה המלחמה, כוחות רבים הוסטו לעזה ולצפון, על חשבון נוכחות צבאית באזור. התוצאה - הפיקוח על המטמנות הללו התרופף. נכון, בסמכות של מפקדי גדודים של צה"ל להגדיר את אתרי הפסולת שבגזרתם כ"טרור קל", מה שמאפשר להם לנקוט באמצעי דרסטי של ירי לרגליים של העוסקים בשריפת פסולת. בפועל, מג"דים אינם ששים לאשר ירי לעבר תושבים שאינם חשודים בטרור של ממש. ביוזמת ראש המועצה, דפנה רבינוביץ, התקיים לאחרונה מפגש חירום של ראשי רשויות מהאזור, לצורך גיבוש מאבק משותף הכולל דרישה לפתרון מיידי והסדרה ארוכת טווח. שיתוף פעולה נוצר גם בזכות לחץ על ראשי העיריות מצד תושבים שאינם משלימים עם גזירת זיהום האוויר, וכמעט בכל אחד מהיישובים שהוזכרו כאן, קמו קבוצות של פעילים המציבים את עניין האויר הנקי על סדר היום הציבורי. רק בימים האחרונים נפגשו כחמישים אזרחים בשוהם לשיחת עדכון עם ראש המועצה, והם גם הראשונים ביישוב לעדכן בזמן אמת בדבר גלי ריח ועשן. שני גזית, פעילה למען אוויר נקי: "קיימת בעיה נרחבת של פסולת ביהודה ושומרון, כי אין שם אתרי הטמנה מוסדרים. לכן הפלסטינים מעבירים את הפסולת לאתרים פיראטיים, וכשהם עולים על גדותיהם, פשוט שורפים אותה. זה יוצר מפגע סביבתי חמור לכל אורך קו התפר ומאז תחילת המלחמה המצב רק החמיר". תושב נוסף, יוסי עוזר מספר, ״שתי הבנות שלי גרות בשכונת הדרים. הן סובלות מאוד מהריחות ואפילו שקלו לעבור מהשכונה. גם שכנים נוספים מדברים על כך. זה מצב בלתי נסבל". חתול ועכבר תומך בטענות אלה, 2024- גם דו"ח מבקר המדינה מ וקובע כי מדובר בכשל רב מערכתי הכולל היעדר תשתיות לטיפול בפסולת, חוסר אכיפה ואי הפעלת סמכויות. הדו"ח העריך את הנזק הבריאותי במיליארדי שקלים, והצביע על אחריותם של גופים כמו המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, כבאות והצלה ומשרד הביטחון. הפתרון, כך נראה, חייב לבוא ברמה לאומית. ואכן מועצת שוהם עתרה לבג"ץ נגד משרדי ממשלה, בהם משרדי הביטחון, האוצר והגנת הסביבה, בדרישה למתן צו על תנאי להפסקת המפגעים, בנימוק שזיהום אוויר וריחות חריפים פוגעים בבריאות ובאיכות החיים של תושבי קו התפר". ראש המועצה, רבינוביץ, המכהנת גם כיו"ר ועדת איכות הסביבה במרכז השלטון המקומי, מספרת על סיכום, לפיו "אתר הפסולת הפיראטי בנעלין יכוסה בחודש הקרוב על ידי המשרד להגנת הסביבה, שכבר הקצה לכך כלים כבדים וכוח אדם". ואילו השרה סילמן עדכנה שתוכנית יסודית לטיפול בפסולת ביהודה ושומרון כבר מצויה . "מדובר 592 בשלבי גיבוש, כחלק מהחלטת ממשלה בטרור סביבתי והמדינה חייבת להפסיק להתעלם ולפעול מיידית", אמרה סילמן. השרה הנכבדה לא הסבירה מדוע רק כעת מתגבשת תכנית עבודה למיגור התופעה. דבר אחד ברור: שום צו של בתי משפט ואפילו סגירת המשרפות האלה באמצעות הצבא אינה סוף פסוק. הרי מתישהו תושבי הכפרים יאלצו להיפטר בדרך כלשהיא מהפסולת הנוצרת בכל בית. לכן המשחק של ‘חתול ועכבר’ צפוי להימשך עוד שנים, עד שיימצא לנושא פתרון יסודי ומקיף, לרווחתם של התושבים משני הצדדים. ועד אז תושבי שוהם בהחלט יסתפקו בסגירה של משרפת נעלין והרחקתה למקום אחר, באופן שמשבי אויר מזוהם ימצאו את דרכם למקומות אחרים. ובינתיים באמצעים הדלים שבידה, מועצת שוהם הנחתה את מערכת החינוך להקפיד על נעילה של החלונות בבית הספר ניצנים בתום יום הלימודים, כדי לצמצם את זיהום האוויר בכיתות. עוד הוחלט לאפשר בבית הספר ניצנים פעילות חוץ כיתתית רק אחרי עשר בבוקר, כאשר רמות זיהום האוויר פוחתות מעט. בנוסף, ניתן אישור למוסדות החינוך להתקין בכיתות מערכות לסינון אוויר, על חשבון ההורים. לפי מפלס הלחץ והחרדה, הרושם הוא שבשלב זה, רק הורי התלמידים ב’ניצנים’ ימהרו להכניס יד לכיס כדי לממן רכישה של מסנני האוויר לכיתות חומי בראון
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=