40 306 גליון | 2025 ספטמבר באיברים הנפוץ במדינות אסיה, אפריקה ובמדינות ערביות. ”סחר באיברים אסור בחוק הישראלי וכך גם במרבית מדינות המערב, אך מקובל בעולם השלישי. בגלל הזילות בחיי אדם וזמינות האיברים, בחלק מהמדינות האלה הרופאים דווקא צברו ניסיון רב בהשתלות, שאין לרופאים במערב”. אחת המדינות המובילות בהשתלת כליות היא קניה. ההשתלה כרוכה בשהות בחו”ל למשך כשלושה חודשים. העלות, כולל בית מלון צמוד למושתל ולמלווה, עומדת על סדר גודל של מיליון שקלים. אלף שקלים. 30- התורם לעומת זאת, מסתפק בכ זהו הון עתק במונחים מקומיים, שיש בו כדי לגאול אותו ואת משפחתו מעוני ומצוקה. בשונה מהמושתל, ויום למחרת הקציר v.i.p התורם אינו זוכה ליחס של הכליה, הוא כבר נאלץ לעזוב את בית החולים. בכל מקרה, מצבם של תורמים באפריקה השחורה טוב לאין שיעור מה”תורמים” בסין. לאורך שנים מתפרסמים בעולם דו”חות של רופאים וארגוני זכויות אדם, על הוצאות להורג של אסירים, בעיקר מקרב מתרגלים של פאלון גונג. הכל כדי לספק איברים לניתוחי השתלות. שיעור תרומות האברים בישראל הוא מהנמוכים בעולם ויש לא מעט חולים מהארץ שרכשו כליה באמצעות מתווכים בחו"ל מאדם חי במיטב כספם. גילת: ”אני מבינה שמושתלים נלחמים על החיים שלהם וחלקם יעשו הכל כולל הכל כדי להינצל. על הדרך הם מדחיקים את הידיעה שאדם אחר יסיים את חייו ביום שבו הם יזכו לאיבר המיוחל, בין אם זה לב, ריאות, כבד או איבר אחר. אותי זה מזעזע”. משיח: ”בהשתלה בחו”ל איכות הטיפול הרפואי מוטלת בספק. בכל מקרה, אנחנו בכלל לא העלנו על הדעת אפשרות כזו”. גילת מוסיפה כי ”גם בישראל קיימות בהיקף קטן יוזמות של מכירת איברים כנגד תשלום, אך אנחנו לא היינו מוכנים לקחת חלק בכך”. "הבדיקות שלי כללו גם הערכה פסיכולוגית וועדה רפואית", אומרת גילת. "זה נועד להבטיח שהתרומה באה מבחירה חופשית ולא מלחץ משפחתי. הרופאה הנפרולוגית באיכילוב גם שוחחה איתי ביחידות, נתנה לי את הנייד שלה ואמרה: 'את יכולה להתקשר אלי בכל רגע ולהגיד שאת מתחרטת. אפילו דקה לפני תחילת הניתוח. אני אעצור הכל וזה יישאר בינינו. למשפחה אסביר שברגע האחרון נמצא שאת לא מתאימה'. "אגב", מוסיפה גילת בחיוך, "את זה אף אחד במשפחה שלי לא ידע עד היום והם יקראו על כך לראשונה כאן בעיתון. מעבר לכך, בחרנו באיכילוב גם בגלל תשתית של תמיכה וליווי לתורם לאחר הניתוח". ספרי על הניתוח "יום הניתוח נדחה ברגע האחרון כי הייתה פתאום השתלה דחופה. באותו יום, חג שבועות האחרון, שמענו בחדשות שלוחמים נפלו בעזה. הבנתי שכנראה חלק מהמשפחות או אולי אפילו כולן, הסכימו לתרום וכך חולים נוספים יזכו באיברים מצילי חיים". ”הקציר של הכליה נמשך חמש שעות ואחרי כן אבא שלי התחיל בהשתלה שנמשכה עד הערב. האתיקה הרפואית אוסרת מצב שהצוות שקוצר את הכליה יהיה גם זה שמשתיל. כעבור שלושה ימים כבר יצאתי הביתה. מיד כשהוציאו את הכליה העבירו אותה לחדר הניתוח הצמוד, שם אבא כבר היה מורדם ומוכן לחיבור הכליה. חלק מהזמן שנינו היינו מנותחים במקביל". זה כאב? "גופנית זה בכלל לא היה נורא, ומה שנותר אצלי זו רק צלקת של חתך קטן. מזכיר חתך של ניתוח קיסרי. אמא היתה כל הזמן ליד אבא בבית החולים. אני חזרתי הביתה כעבור שלושה ימים. חברות טובות דאגו לי לאוכל ואפילו אחי הקטן שגר בחו"ל חזר לארץ כדי לעזור". איך חיים עם כליה אחת? ”אין שום הבדל ממה שהיה לפני כן. ההנחיה היחידה היא שאני חייבת להקפיד על שתייה מרובה של מים לכל החיים. אגב, ההמלצה הזו טובה לכל אדם בריא, אחת כמה וכמה לאדם עם כליה אחת שעושה עבודה של שתיים”. לבעלך, אסף, היתה דעה בעניין? ”אני מלכתחילה הייתי מאד החלטית. בעיקר מול אבא שסירב בהתחלה לשמוע מכך. באופן טבעי בעלי, כמו גם הילדים, מאד חששו. הם דאגו לי אבל גם וההורים שלי הם 17 מאד תמכו. אני ואסף ביחד מגיל כמו הורים בשבילו, וסבא וסבתא מאד אהובים על הנכדים. היתה לי גם תמיכה עצומה מקהילת שוהם. שנה לפני הניתוח התחלנו ללכת לבית הכנסת 'זכור לאברהם', ליד גן החבל. עשו לי הפרשת חלה וממש עטפו אותנו. גם רופאת המשפחה ב”מכבי”, ד”ר ניצן במשך כל התקופה. היא 24/7 נבות, הייתה זמינה לנו אמרה לאבא, ‘אתם בשבילי כמו אתרוג בצמר גפן’. חזר לחיים "ההבדל במצב של אבא אחרי ההשתלה הוא יום ולילה", היא מתארת. "לפני כן הוא היה עייף, חסר אנרגיה ושמחת חיים. עור הפנים שלו ממש התכהה והוא לא הצליח אפילו להתקלח בכוחות עצמו. שבועיים אחרי הניתוח הוא כבר נראה אחרת לגמרי - חיוני, פעיל ומלא כוח. הוא אמנם יזדקק כל חייו לתרופות נגד דחיה, אבל חזר להיות נוכח ואפילו לעזור לי ביום יום שלי". זמני השתלה קריטיים המהירות שבהשתלת האיבר היא קריטית להצלחה. השתלת לב חייבת להתבצע תוך שעות ספורות 4-6 מהפסקת פעולתו. ריאות חייבים להשתיל תוך שעות, בעוד שכליות הן האיברים 12 שעות, כבד - עד ה"עמידים" ביותר וניתן לשמרן בתנאים טובים במשך שעות. לכן, השתלת כליה היא לרוב פחות 24-36 דחופה, אך עדיין מצילת חיים במידה רבה. גילת בחרה לשתף את סיפורה כדי לעודד תרומות איברים: "נפגשתי עם לא מעט תורמים אלטרואיסטים. כל התורמים לאנשים זרים שאני פגשתי באו מהמגזר הדתי-לאומי. יש אמנם תורמים גם במגזרים אחרים, אבל האיברים תמיד נתרמו לבני משפחה וקרובים. פגשתי אפילו בחור תל אביבי, חילוני וצעיר שתורם כליה לחבר קרוב". לתחושות של גילת בהחלט יש על מה להתבסס. היישוב המוביל בתרומות כליה בארץ הוא יצהר שבשומרון, מדרום לשכם, המזוהה עם הימין הקיצוני. מבני היישוב בעבר ובהווה 15 , משפחות 200 מתוך תרמו כליה. צמוד אליו בהיקף התרומות הוא היישוב הדתי - לאומי חרשה, במועצה האזורית מטה בנימין. משפחות שגרות בו, שישה אנשים תרמו 60 מקרב כליה לאדם שלא הכירו. זהו שיעור עצום המהווה עשרה אחוזים מהמשפחות". גילת: ”באופן חריג אני מבקשת לפרסם את הנייד שלי בעיתון, כדי שכל מי שמצוי בתהליך, בין אם הוא חולה, תורם או מתלבט, מוזמן לפנות אלי ואני אענה בשמחה. אל תהססו. אני כאן בשבילכם. 052-2679736 אני מבינה שמושתלים נלחמים על החיים שלהם ויעשו הכל כולל הכל כדי להינצל. על הדרך הם מדחיקים את הידיעה שאדם יסיים את חייו ביום שבו הם יזכו לאיבר המיוחל, בין אם זה לב, ריאות או איבר אחר. אותי זה מזעזע ההשתלה במדינה האפריקאית כרוכה בשהות בחו”ל למשך כשלושה חודשים. העלות למושתל, כולל בית מלון צמוד למושתל ולמלווה, עומדת על סדר גודל של מיליון שקלים. התורם לעומת זאת, אלף שקלים. 30 מסתפק בכ- יום למחרת קצירת הכליה הוא כבר צריך לעזוב את בית החולים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=