שהם פלוס - גיליון 302

"חירות בעיניי היא הערך העליון, שמאפשר לכל אדם לחיות את חייו על פי דרכו ומבחירה חופשית. חירות, אינה רק היעדר כפייה, אלא גם היכולת לממש את המשמעות האישית שלי בעולם", מסביר משה כהן אורגד. כלומר? "אני מאמין שעלינו לכבד את חירותו של כל אדם ולפעול לשמירה על זכויות הפרט בתוך חברה דינאמית ומשתנה. האמונה שלי בחירות, מתיישבת עם ערכים של חופש, שוויון וכבוד הדדי ואני רואה בהם את הבסיס לחיים טובים ומשמעותיים. בעיניי, חירות היא לא רק זכות פרטית אלא ציבורית - לא בכדי המילה חירות משתרשת עם המילה אחריות: אחריות לשמור על חירותם של בני האדם, מבלי לפגוע בזולת". "בערב ליל הסדר, אנחנו 'זמן אומרים בקידוש חירותנו זכר ליציאת מצרים', דהיינו, חירות היא ההיפך מעבדות", מציין ד"ר לוין. "אבל חירות היא הרבה יותר מזה - ראשית, זה להיות בן חורין במובן הפשוט של המושג, היכולת לחיות ולחשוב באותנטיות. מעבר לכך, הרי שהחירות שלנו היא לעשות דברים בעלי משמעות, כל אחד במשמעות שהוא בוחר להעניק לחייו, כאשר הסוד לחיים ארוכים הוא לחיות חיים עם משמעות. לעזור לאנשים אחרים, משפחה וחברים". ומה לגבי החירות שלנו כעם? "המשמעות היא להיות עם חופשי בארצנו. על רקע האנטישמיות הגואה והשנאה כלפינו, צריך לזכור שהחירות שלנו כעם אינה מובנת מאליה. צריך לעבוד כדי שנהיה ראויים לחירות הזאת. כולנו נושאים תפילה, שכל החטופים יחזרו בשלום בריאים בגופם ובנפשם, ואחרי כן נוכל להתרפא, להמשיך בחיינו ולדעת חירות אמיתית מהי". "חירות ללא חירות", אומר נדב בייצ'ר, על ראייתו את החירות בימים האלה. "כשאני חושב על חג הפסח, על סיפור יציאת מצרים ועל רעיון החירות שהוא מייצג, אני נזכר גם בשואה - בזמן שבו לעם היהודי לא הייתה חירות, לא הייתה בחירה ולא היה חופש. הימים האפלים ההם, שבהם חירותנו נשללה מאתנו בכוח, נשארו כזיכרון כואב שמלווה את העם שלנו עד היום". ומה הקשר לימינו אנו? "גם היום, בזמן שאנחנו מתכוננים לשבת סביב שולחן הסדר, יש אנשים שגורלם לא בידיהם, שנמצאים בשבי, רחוקים מהמשפחה והבית שלהם. איך אפשר לדבר על חירות כשיש מי שעדיין כלואים ומשפחתם ובעצם כולנו, מחכים לשובם? הסיפורים שלהם מזכירים לנו עד כמה שברירית החירות, כמה יקרה היא וכמה אסור לנו לקחת אותה כמובנה מאליה. אני מקווה שנזכה לראות את החטופים שבים הביתה במהרה ושנוכל לחגוג את החירות שלנו באמת. יחד, שלמים וחופשיים". שברירית ויקרה תלמיד כיתה ט’, חט”ב יהלוםנדב בייצ’ר, על חירות כחלק מאחריות נהג מונית משה כהן אורגד, "רבות הן ההגדרות למושג חירות - חופש, דרור, מעמדו של האדם בחברה, ועוד. כתוב במקורותינו ‘הוציאנו מעבדות לחרות’, אך מעבר לכך, ישנן חירויות נוספות כגון חירות הדיבור, חירות הדת ואף חירות מפחד וממחסור ואחרות”. העובדה שעסקת בביטחון - גרמה לך לראות אחרת את מושג החירות? "במתקני הכליאה, שהם מוסדות טוטלים בעיקרם, ניטלים מהאדם הכלוא, חירויות חופש התנועה, חירות הזמן החופשי והחופש לחיות כרצונו - כמו כל אדם נורמטיבי שחי מחוץ לכלא. במוסדות הללו, נכלאו אנשים שנפלו ’מאיגרא רמא לבירא עמיקתא‘, מכל רבדי החברה, מפשוטי העם ועד בכיריו. ובעת שניטלו מהם חירויותיהם - חרב עליהם עולמם והם הפכו מאדם למספר סידורי או לתיק המשועבד לתכתיבים הנשלטים על ידי אחרים”. למה זה מביא? "עצמאות וחופש שנשללים, מזמנים לעיתים סיבות ולהתקוממויות למרידות והממסד כנגד המצב ולאלימות בין הכלואים וכלפי הסגל. במצבים יותר מורכבים, עלולות להתרחש פגיעות עצמיות, ניסיונות התאבדות ובריחה מהכלא ולעיתים אפילו מגיעים מצבי קיצון לאובדן השפיות. נטילת חירותו של האדם היא הקשה ביותר הנכפית על האדם, הגורמת לו לביטול עצמי כלפי עצמו וכלפי משפחתו, לחוסר אונים, לבושה ועוד. מכאן גם הסיבות לפירוק משפחות רבות, בזמן ולאחר שחרורו מהכלא”. מה עושה הסגל במקרים כאלה? "חובה על אנשי הסגל בבתי הכלא, להיות קשובים לנפשו של כלוא. להבין שכליאתו זמנית ושחירותו תחזור אליו במוקדם או במאוחר, וכך הם אכן עושים. עלינו לקוות, שכאשר יחזור האסיר לחברה, הוא ישוב עם תובנות בהתאם לכללי שרותי התיקון הנקנים לו בעת מאסרו ואז יוכל לשוב לחברה ולחירות על פי החוקים והכללים בחברה מתוקנת”, מסכם מנו. "אני מאחל מכאן, בפרוס חג החירות, שהחטופים יחזרו בשלום ויוקנו להם החירויות הנכספות ככל האדם באומתנו ובארצנו, אמן”. )1( לצאת מהכלא הפנימי תת גונדר (בדימוס) עמנואל יעקב - מנו, לשעבר מפקד בתי כלא ביטחוניים ופליליים "חירות בעיני אסיר בשיקום היא מושג שנראה מנותק ממנה, אך היא חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום". מסביר שלמה בקיש, מי שהיה מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר. "אסיר בשיקום חווה את החירות לא רק כזכות פיזית, אלא גם כהזדמנות לשינוי פנימי. הוא מבקש להרגיש חופשי מהמגבלות שמטיל עליו העבר, מהפחדים, מהחסמים הרגשיים ולהחזיר לעצמו את תחושת הכבוד העצמי". תסביר. "חירות זו אינה מסתכמת רק ביציאה מהכלא, אלא גם בהבנה מעמיקה של משמעות החיים והיכולת לשלוט על עתידו. השיקום מעניק לאסיר כלים להתמודד עם המציאות החדשה, ללמוד מטעויותיו, ולבנות קשרים משמעותיים בחברה. חירות אמיתית היא לא רק היעדר כבלים פיזיים, אלא היכולת לשחרר את עצמו מכבלי העבר ולהיות אדם טוב יותר וזה תפקידה החשוב של הרשות לשיקום האסיר", הוא מסביר. "אסירים בשיקום מוצאים לא פעם קשר עמוק בין סיפור יציאת מצרים לבין תהליך השחרור האישי שלהם. החג מזכיר להם שגם אם ישנם כבלים, תמיד קיימת האפשרות לשינוי ולגאולה". )2( השינוי והגאולה לשעבר מנכ”ל משרד הדתות שלמה בקיש, ומנכ”ל הרשות לשיקום האסיר האדם מחפש משמעות רופא משפחה,ד”ר שמעון לוין, שירותי בריאות כללית, מרפאת שוהם "חירות היא מושג עוצמתי עבורי. בכל פעם שאני עומדת לשירת 'התקווה' ושרה את השורה 'נפש יהודי הומיה', אני חשה חירות אמיתית. חירות להשתייך לעם, למדינה, לארץ שאני כל כך מחוברת אליה", מבהירה נועה פנהאלה. "הקב"ה אפשר לי בשלוש השנים האחרונות, חירות אמיתית בהצמחת אולפנת אורט שלהבת. היכולת לבחור במשימה של שליחות, בחיבור מיוחד לקהילה מדהימה, לבנות נפלאות ולצוות שאין שני לו, הם אלה שמזכירים לי יום יום שבחרתי להיות 'כלי לשליחות ה'', מתוך חירות אמיתית ואמונה גדולה, שבכל הגזרות "ביחד ננצח". על שליחות, חיבור וצמיחה מנהלת אולפנת אורט שלהבתנועה פנאהלה,

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=