32 302 גליון | 2025 אפריל שבאותה שנה החליט "להרים ידיים" ולוותר על חוות הבקר שלו, לאחר שסבל מאותן כנופיות "פרוטקשן". בנו, יואל זילברמן, שהיה אז בעיצומו של קורס קצינים בצבא, סירב לקבל את החלטת האב והחליט לקחת על עצמו את הטיפול בעניין. הוא הקים אוהל על הגבעה ליד המשק המשפחתי ולאורך כשנתיים וחצי בילה שם את הלילות כדי לשמור על החווה ועל הבקר. בשלב מסוים אף לקח פסק זמן מהשירות הצבאי כדי להיות כל כולו בעניין וכשחזר לצבא, חבריו התנדבו לעזור לו ולהחליף אותו בשמירות. ומה עם המשטרה? "כשהאב פנה לגורמים במשטרה, אמרו לו, שעדיף שישלם סכום כסף מדי חודש כדי שאותם גורמים יניחו לו לנפשו. זו מכת מדינה, שאין עליה מענה מספק". זילברמן הבן, חווה מפגש עם גורמים עוינים? "כן, אבל עצם הנוכחות שלו במקום, הרחיקה אותם והצליחה לפתור את הבעיה. הצלחת העניין הביאה חקלאים מהאזור ליצור עמו קשר ולשמוע האם וכיצד יוכל לעזור גם להם. יואל הזמין אותם לפגישה והניח שיגיעו חמישה-ששה מהם, אבל למפגש הגיעו קרוב חקלאים, מה שהבהיר לו, שמדובר בתופעה 100- ל נרחבת והעניק לו רעיון לעשות מעשה". מזון וביטחון באותה שנה, באופן מדויק, הכל התנקז לאותה נקודה. און ריפמן, צעיר בן גילו של זילברמן, בן קיבוץ רביבים בדרום, היה באותה עת חלק מהמחאה שנוצרה על מנת להגן על שי דרומי. ריפמן, אף הוא קצין בצה"ל ואיש חינוך, היה חלק ממכינת מעיין ברוך ומהקמת מכינת בני ציון בתל אביב וסייע לדרומי לשקם את החווה שלו. בין ריפמן וזילברמן נוצר קשר, שהוביל להקמתו של ארגון "השומר החדש" ששניהם עומדים בראשו עד היום, כחברים וכשותפים. "השניים החלו לגייס מתנדבים מקרב החקלאים ומשפחותיהם, שישמרו על השטחים החקלאיים בלילות, בעזרת מדורה ונוכחות והעניין הוכיח את עצמו. עם הזמן, מתוך העשייה הזו, התפתחו מענים נוספים לצרכי החקלאים". העניינים הוכתרו בהצלחה ועם השנים, צמחו בארגון מענים ותחומים נוספים. כיום, יש תחת הארגון, שתי עמותות. האחת היא "אדם ואדמה", רשת בתי ספר בתנאי פנימייה לתלמידי כיתות ט' עד יב'. "מדובר בנערות ונערים שהם מלח הארץ. הילדים האלה, מלאי ערכים של קהילתיות וחיבור לאדמה, קמים בחמש בבוקר לעזור לחקלאים באזורם, עובדים עד וממשיכים ללימודים. הציונים שלהם מהגבוהים 11 והמובילים בארץ". העמותה השנייה היא "התנועה החדשה", תנועת נוער אלף חניכים בכל רחבי הארץ וחניכיה 22- המונה כיום כ פועלים אף הם, בסיוע ובמילוי המשימות הלאומיות הבוערות כיום - עזרה בקטיף, עבודה בשדות. "חלק מילדי בתי הספר והתנועה, יצאו לשקם את קריית שמונה", מספרת מרדלר. "הם יוצאים לקיבוצים, למושבים, מנקים, צובעים, מסדרים, שומרים על גינות ומטפחים אותן. זה מרגש לספר על כך ומרגש לראות מה הם עושים". בנוסף, מפעיל הארגון גם שנת שירות, בדומה למכינות הקדם צבאיות, שחניכיה מתנדבים לשמירה ביישובים אשר סובלים מטרור חקלאי. "גם הם עובדים בחקלאות, לומדים וסופגים ערכים וציונות - במובן הכי טהור ופשוט של המילה". השמירות הללו נעשות בהתנדבות? אלף מתנדבים 15- "כן, הארגון מפעיל חמ"ל של כ בכל הארץ ומפנה אותם בהתאם לצורך, ליישובים שבהן מתקיימת פשיעה חקלאית. בכל לילה שומרים במקומות הנדרשים לכך. פעם שומרים אצל זה ופעם אצל זה בחמ"ל יודעים לזהות את הצרכים וזה עובד יפה". זה בנפשנו עובדים, מנוהלים מא.ת. 500- משרדי הארגון, המונה כ קדמת גליל, וחלק מאנשי הארגון, עובדים מהבית. זה ארגון לא קטן, שפועל על התנדבות - ממה הוא מצליח להתקיים? "הארגון מתנהל כעמותה גדולה וכל עניין השמירות הוא אמנם התנדבותי לחלוטין. מלבד זה, אנחנו מתוקצבים על ידי משרד החינוך ומשרד החקלאות, ההורים משלמים לבתי הספר והחקלאים שנעזרים בנו לענייני ידיים עובדות ופיתוח המשק שלהם, משלמים תשלום סמלי". למה לנו חקלאות עכשיו? "כי זה בנפשנו, זה חלק מהקיום שלנו בישראל, כעם וכמדינה. ארגון השומר החדש שם לעצמו למטרה, לדאוג לארבעה נושאים עיקריים: ביטחון מזון, קהילות על גבולות, ביטחון קהילתי וחינוך. כל מה שקשור לחקלאות ולנו, כאזרחי מדינת ישראל ואשר "ביטחון קהילתי נועד לייצר תפיסה לפיה כל קהילה שתוקם, תהיה כיתה בפני עצמה, מספר יישובים יהיו מחלקה וכך יישמר הסנכרון בין היישובים. הניסיון הכי כואב היה באוקטובר ומשם 7 בנלמדו לקחים רבים" צילום: באדיבות ארגון "השומר החדש" צילום: שני קיטלרו שני מרדלר. "החקלאות היא בנפשנו, חלק מהקיום שלנו בישראל" יודעים לזהות את הצרכים ואת הפוטנציאל. שני מרדלר עם חבריה לארגון, אוריאל גזית ואורי ספיר (שלישי ורביעי מימין), במפגש עם חקלאי הצפון און ריפמן ויואל זילברמן. מייסדים וחברים טובים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=