22 300 גליון | 2025 פברואר >> >> לעצמו חיים בריאים יותר. כלומר, הכלל הוא: סיבים נגד פחמימות”. ואם אכלנו מדי יום ”הר של סלט” - זה מספיק מבחינת הסיבים? ”לא בהכרח, כי מסתבר שדווקא בסלט הישראלי המוכר, אין כמעט סיבים! אנחנו מתהדרים בכך שגדלנו על סלט ישראלי בכל ארוחה, אבל אם נצלול מעט יותר לעומק נראה שבעגבניות, בחסה, בבצל, במלפפונים ובפלפלים - אין הרבה סיבים. מה שאומר שאולי זכינו בוויטמינים נהדרים, אבל לא בסיבים ועיקר העיקרים, לא מתקיים”. איך יודעים להבדיל? ”יש ’חוק אצבע’ - ירק שהנפח שלו יורד בצורה משמעותית כשמבשלים אותו - אין בו כמעט סיבים. למשל, כרוב או חסה. מאידך, ירקות סיביים ששומרים על נפחם גם בבישול ומומלצים הם גזר, כרובית - שהיא מלכת הסיבים, ברוקולי, שעועית ירוקה, ארטישוק וסלק אדום ויש עוד”. מה אתה יודע לספר על המיקרוביום? ”המיקרוביום הוא ה’פלורה’ של המעיים, אותו מארג אוכלוסיית חיידקים ’טובים’, שתפקידה לפרק את המזון שלנו ובכך לאפשר ספיגתו במעיים. מיקרוביום מאוזן ויציב מאפשר למעיים לתפקד בקלות וביעילות וכשהמעיים מרגישים טוב - כל הגוף מרגיש טוב. המיקרוביום הם בעצם החיידקים הטובים במעיים שלנו ואנחנו מזיקים להם, מפריעים להם עם החומרים המשמרים שנמצאים במזון התעשייתי שאנו צורכים בכמויות ענק. זהו תחום מחקרי מתקדם מאוד ומרתק”. תסביר בבקשה. ”בעבר, עיקר האוכל הוכן בבית וכל מה שבושל, היה טרי, ללא חומרים משמרים, ונאכל תוך יומיים-שלושה. כיום, אנחנו קונים את המזון כשהוא מוכן, בסופר וכדי שאותו מזון ישתמר לאורך ימים ושבועות, הוא מלא בחומרים מתועשים - משמרים, רעילים, צבעי מאכל. כשהחומרים הללו מגיעים למעיים שלנו הם מפרים את שיווי המשקל הטבעי הקיים במעי, מחסלים את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים וגורמים לשגשוג פטריות ולחיידקים מחוללי המחלות. כך נגרמות דלקות מעיים, ’פיסורות’, פיסטולות ופצעים בפי הטבעת, שמתקשים להתרפא”. לחזור לשפיות איך למשל, נוצרת פיסורה? ”פי הטבעת הוא מקום שנפצע או נשרט, באופן טבעי, בעטיה של פעולת מעיים טראומטית. אך בשל ריבוי כלי דם - הוא מתרפא בדרך כלל בקלות ובמהירות. עיכול קשה לאחר אכילה לא בריאה, יוצר עצירויות ופוצע את הרירית של פי הטבעת והרקטום וגורם לקרע-סדק שבנוכחות פטריות וחיידקים ’רעים’ מתקשה להתרפא. זו הפיסורה. חלק מהמטופלים שלי, שסובלים מכך, מגיעים למצב של כאב רב וחוסר יכולת לשבת או לתפקד וזה הזמן להחזיר אותם לתזונה שפויה ולשיקום המיקרוביום, כדי שהגוף שלהם יחזור לעצמו והמעיים יתפקדו”. למה אומרים שכשהמעיים סובלים, גם המוח סובל? ”המעי כאמור, מופקד על סינון הפסולת וספיגת החומרים ’הטובים’ ליתר חלקי הגוף. כשהאוכל לא איכותי - כל מה שמועבר ליתר הגוף אינו איכותי והמוח עובד פחות טוב”, מסביר ד”ר אילון. ”היום מדברים אפילו על יותר מזה, למשל, על מניעת מחלות קשות באמצעות מעיים בריאים, על מניעת דיכאון, מצבי רוח, שיפור יכולות קוגניטיביות. ככל שהחומרים העוברים במעיים טובים, מאוזנים יותר, הגוף יפעל כהלכה. הכל עניין של איזון והכל משולב האחד בשני בסינרגיה, כמו שרשרת”. אז לאכול טוב, זה הסיפור? ”בגדול, כן. לדוגמה: לפני כמה עשרות שנים, הייתה דעה נחרצת להימנע מאכילת שומן - מה שהתברר כלא נכון. שומן מאוד חשוב לגוף, לפעילות המוח, למערכת העצבים. , אשר ADEK יש ויטמינים חיוניים מאוד לגוף, המכונים נספגים במעיים רק בסביבה שומנית ובלעדיהם קשה לנו לתפקד. שם המשחק הוא איזון - מזון טרי ובריא, לא יותר מדי ולא מעט מדי מכל דבר. זה לא פשוט, אגב. בחברה המערבית - אנחנו ’קוטפים ומלקטים׳ בסופרמרקט ומה שאין בסופר, לא יגיע לצלחת שלנו”. ואם אנחנו כבר צדים ומלקטים בסופר - מה הכי חשוב? ”חשוב לפחות ללקט את המזון הנכון - פחות פחמימות, פחות חומרים משמרים. זו לא משימה קלה. בעולם הקרייריסטי שלנו קל מאוד לסתום את הרעב בהכנת ארוחת פסטה טעימה לכל המשפחה, אבל זה לא בריא להתבסס על כמות גדולה כל כך של פסטה. עדיף להוציא מהמקפיא ירקות קפואים כמו ברוקולי, כרובית שעועית ירוקה, להקפיץ עם מעט שמן זית ותבלינים והנה לכם מנה מהירה, קלה ובריאה. עדיף לאכול ירקות סיביים, בטטות, שעועית לבנה, קטניות ודגנים ומעט בשר. כל זה כדי לא לשלם מחיר קשה וכואב בגילאים מבוגרים”. מה לגבי סוכר? ”אחת הרעות החולות של החברה המודרנית והמפותחת. מזון מזוקק שהעולם מכור אליו ועדיף לצרוך ממנו כמה שפחות. עדיף שוקולד מריר על פני שוקולד רגיל ואם הילדים רוצים משהו מתוק, עדיף לתת להם פירות”. ומה עם צריכת מזונות עתירי אנרגיה? ”פה כבר מדובר בנושא אחר לגמרי, בצרכים של הגוף - באיזון, בכמויות. אם אתם רצים מרתון, כדי שתספקו לגוף את האנרגיה שהוא צריך ואז אתם יכולים לשתות סוכר, אשר ’יתבזבז’ כשתוציאו אנרגיה וכך לא ייגרם לגוף נזק. כאן המשחק בין הכמויות הוא קריטי ועל כן, מי שצורך סוכר, כדאי שיקפיד על פעילות גופנית מתאימה, והסוכר יהפוך לאנרגיה זמינה”, הוא מסביר. ”חלק נוסף מהחוכמה הוא להפעיל את הגוף וגם זה משהו, שאנחנו ממעטים לעשות באלף השלישי. משחקי המחשב והנוחות שבנסיעה ברכב גרמו לרבים מאתנו לא לזוז והסוכר נשאר בגוף וגורם לנזקים. מחלות הסוכר הלבן מתבטאות בסתימות עורקים, בניוון, בלחץ דם גבוה ובמחלות כמו קרוהן, דלקות מעי, קוליטיס. פעם אלה היו מחלות של קשישים והיום הרבה יותר צעירים חולים בהן”. המלצות? ”לבשל בבית ולהתבסס על אוכל טרי או קפוא - שעדיף על משומר. כשאנחנו מגיעים מורעבים ועייפים מהעבודה, חשוב שיחכה לנו אוכל מוכן. במזרח לדוגמה, האכילה נעשית מתוך חשיבה והבישול מבוסס בחלקו הגדול על הקפצה - ש’שוברת’ את הירק ולא הורגת את האיכויות שבו. זהו בישול עדין, ששומר על הערכים והופך את המזון קל לעיכול. במזרח, מסתבר, הבינו לפני אלפי שנים מה שאנחנו מבינים רק כמה עשרות שנים ושווה ללמוד מהם”. איך אומרים בריאות בסינית "הרפואה הסינית עוסקת בנושא העיכול והמעיים כבר אלפי שנים", מאשרת את הדברים, אירית סופייב, מטפלת מוסמכת בדיקור משוהם, מומחית בשיאצו ומטפלת בכירה בטווינא. "המעיים הם אמנם 'המוח השני' שלנו וכשהתזונה לא מאוזנת - נוצרים חסרים של ויטמינים ומינרלים חשובים, הליחה מתגברת וגם המצב הנפשי מושפע מכך. אנשים שעושים דיאטה - מפסיקים לפעמים לאכול בצורה לא מאוזנת, וכתוצאה מכך מאבדים חלק מאוכלוסיית החיידקים במעיים ועלולים לחוות חרדות, קושי ודכדוך בלתי מוסבר". מה אתם, המטפלים עושים, על מנת לברר מה שלום המעיים של המטופלים שלכם? "אנחנו עורכים תשאול מקיף מאוד, מסתכלים על הלשון ובודקים את איכות הדופק אצל המטופל, בודקים את מצב העיכול שלו ומתעניינים לגבי היציאות. התשובות Mai Siegel צילומים: יציאת חירום או: מה אומר עליכם הקקי שלכם? "הרפואה הסינית גורסת, כי מצב היציאות שלנו משקף את המצב הפנימי של גופנו", מסבירה אירית סופייב. "כך למשל, יציאות רכות, שורפות עם ריח חריף, הן דוגמא לחום עודף בגוף. במצב אקוטי, זו תגובה של הגוף למזון מקולקל שהגוף רוצה לפנות החוצה. במצב כרוני, זה יכול להעיד על מצב שדורש בירור. "יציאות בצורת גללים קטנים יכולות להעיד על מצב של סטרס שמפריע לתהליכי העיכול או על מיעוט בהכנסת נוזלים לגוף. "יציאות רכות ללא ריח עם מזון לא מעוכל, מעידות על חולשה במערכת העיכול או על קור פנימי. ברפואה הסינית חולשה וקור מפריעים להשלמת העיכול". למה אנחנו מתביישים כל כך לדבר על היציאות שלנו? ”זה כבר קשור לתפיסות חברתיות שונות, שהוטמעו לפני מאות שנים. נושאים כמו עיכול, עצירויות וריחות, הם נושא אינטימי מאוד והמחשבה על הגוף שלנו כעל מייצר ריחות ולכלוך - יכולה להיתפס כמבישה, כשמדברים על כך בפרהסיה. חבל רק שהבושה הזו מונעת לפעמים מאנשים לגשת לרופא ולטפל בעצמם”. אירית סופייב: "כשהקיבה מפרקת את האוכל, היא הופכת אותו לאנרגיית ה'צ'י' - אנרגיית החיים. חלק ממנה מזין את המוח ואם אנחנו לא מזינים אותו בדברים טובים, הוא עלול לחלות במחלות כמו אלצהיימר, סרטן וכדומה"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=