18 298 גליון | 2024 דצמבר למשל, לא הומוגני. זה לא שמאה אחוז מהסטודנטים נגד ישראל. למעשה, את רוב הקמפוס זה לא מעניין, הרוב רוצים ללמוד וזהו. אבל מה שרואים בשטחים הציבוריים זו בעיקר נוכחות אנטיישראלית. שוב, חשוב לומר שהיהודים בהחלט לא יושבים פה בחיבוק ידיים ויש יוזמות נגד". איזו התגייסות נגד יש? "היהודים בארה"ב לא חסרי אונים, ויש להם כוח כלכלי ופוליטי. אז יש אקטיביזם, יש התארגנויות משפטיות ומוגשות כיום המון תביעות נגד אנטישמיות בקמפוסים, גם אישיות וגם מדינתיות. יש תמיכה גדולה מהממשל - החקירות של יוזמי ההפגנות ושל נשיאות האוניברסיטאות למשל. יש המון יוזמות חינוכיות, יש משלחות סולידאריות בלתי פוסקות מארה"ב לישראל, שאגב, הייתי שמחה לראות כאלה גם מישראל לאמריקה. שגם יהודי ארה"ב ירגישו תמיכה שלנו בהם". אנשים בארה"ב מצליחים להבין בכלל, את המשמעות של אלפי טילים שנורים על ישראל כבר חודשים? "לא ממש. במתקפה השנייה של איראן קרה לי דבר מדהים: פיקוד העורף שינה את צורת קבלת ההתראות ובאמצע אחת ההרצאות, כשאנחנו יושבים בחדר בסן פרנסיסקו, בקליפורניה, החלה בטלפון שלי אזעקה. כולם באולם נלחצו מאוד ואני מודה, שחשבתי לעצמי שאולי סוף סוף הם קצת מבינים מה זה באמת אזעקה בזמן אמת". מאמינים להם , נולדה וגדלה בחולון ונשואה לנתנאל (נלי), לשעבר מנהל 40 ד״ר משואה שגיב, בת " (כלומר, ברית) Covenant" מוצר, וכיום עוסק בהכנת יין ("מדהים") ביקב הכשר בברקלי. היא ממשפחה ציונית דתית, והיא ונלי, גרים בשוהם כבר קרוב לעשור והם חלק ממניין "נחת רוח" המשתף, שחבריו אורתודוקסים-משתפים, קרי: גם הנשים עולות לתורה ומובילות חלק מהתפילות. "זה חלק מזה שאני עוסקת גם במחקר על פמיניזם הלכתי", היא מחייכת. הם חלק משבט משפחתי גדול בשוהם, והורים לשני .4- ו 9 ,12 ,15 בנים ושתי בנות, בני בקיץ הקרוב מתכננים לשוב הביתה. לשאלה אם היא שמחה לחזור, היא עונה שזה עניין מורכב. "נכנסנו לקהילה היהודית המופלאה שקיימת פה ויש לנו חברים שנכנסו לנו ללב ושקשה לנו להתנתק מהם. מצד שני קשה גם להיות מחוץ לישראל ורחוק מהמשפחה והחברים בארץ בתקופה הזו אז כן, אנחנו ברגשות מעורבים וכנראה שככה זה יישאר כי הלב שלנו נמצא בשני המקומות". תגידי, יש לנו בכלל בני ברית בארה"ב? "חד משמעית כן, בכל מקום. אני מלמדת באוניברסיטה גם סטודנטים לא יהודים. לא מזמן ניגש אלי סטודנט מסין ואמר לי 'אני לא יכול לפרסם ברשתות החברתיות את התמיכה שלי בכם, כי הממשלה שלי לא תאהב את זה, אבל שתדעי שהלב שלי אתך ושאני לצדכם. והיה סטודנט מהונג קונג, שהצטרף לשיחה שנתתי ב'הלל' הוא התחייב להקדיש את ימיו להוקעת הרוע 7.10- בטורונטו וסיפר שמאז ה ולתמיכה בקהילה היהודית. הוא אמר - 'שתדעו שאתם לא לבד למרות שאתם לפעמים מרגישים ככה'". ומה לגבי תמיכה ממשלתית, מדינית? "כל זמן מה, מבקשים ממני לדבר עם מחוקקים ונבחרי ציבור בדרגות גבוהות והתגובה של 7.10- בקליפורניה. באחת הפעמים, בזום, דיברתי על פשעי המין ב העולם. אמרתי להם שחינכנו את עצמנו כך שכאשר קורבן תקיפה מינית באה ומספרת על תקיפה, התגובה הראשונה שלנו כחברה היא: 'אני מאמינה לך'. אבל וכמה זה מטלטל ושובר 7.10- זו לא התגובה שנשים ישראליות זוכות לה אחרי ה לב. תוך כדי שאני מדברת, הם התחילו לכתוב בזום, אחד אחרי השני - "אני מאמינה להן/ם'. מאוד התרגשתי". מה לגבי התקשורת? "תלוי איזו תקשורת צורכים. אפילו ה'ניו יורק טיימס', שיכול להוציא אותי מדעתי, היה הראשון שעשה כתבה עם עמית סוסנה האמיצה והמדהימה, וחטף על זה הרבה אש. ושריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית פייסבוק, עשתה סרט על זה והיא מסתובבת אתו בקמפוסים, ולפני כמה שבועות הקרינה אותו גם בברקלי. אז ברור שיש יותר נגדנו מאשר בעדנו אבל אפילו עיתונים בעייתיים, יותר טובים מטיק טוק, ששם רצים שקרים בקצב מסחרי". לסייע לאוהבינו יש לך ביקורת כלפי האקדמיה? "בעיניי, ההיקף של חופש הביטוי בקמפוסים באמריקה רחב בצורה מוגזמת, אבל זה המצב. אני לא מצפה שישתיקו סטודנטים שיש להם חופש ביטוי, גם אם שרים וכותבים דברים שמעבירים בי חלחלה. אבל אני כן מצפה מנשיא האוניברסיטה ומהדרגים הגבוהים לדוגמה אישית - שיגיעו בעצמם להפגנות האלו, עם שלטים משלהם שבהם כתוב - 'אני מאמין באוקטובר' - זה היה 7- לנפגעות ה עושה אימפקט אדיר. לצערי הם לא עשו את זה. לאנשי חינוך ומוסדות חינוכיים יש כוח עצום. הציפיה שלי היא, שהם ינצלו את הכוח הזה כדי לעשות את התפקיד שלהם: לחנך. שיביעו עמדה, מה אמת ומה שקר, מה נכון ומה לא נכון - וזה חסר בציבוריות הזו בקמפוסים". וגם לנו, כמדינת ישראל, היא אומרת - יש חלק ביכולת לסייע לבני הברית שלנו לעזור לנו. "יש דברים שאולי לא תהיה לנו שליטה עליהם לעולם - אנטישמיות היא לא עניין רציונאלי - תמיד היתה וכנראה תמיד גם תהיה. והאם האו"ם הוא גוף מושחת? כן, בהחלט. אבל יש לנו גם חברים, שמאד רוצים לתמוך בנו, ואנחנו חייבים להתחשב בהם ובערכים שלהם. להביע אמפתיה על ההרג והחורבן, זה לא הופך את המלחמה שלנו לפחות צודקת ויכול לאפשר לאנשים מהמערב שרוצים להבין אותנו - להיות בני ברית שלנו". תסבירי. "אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזה"ת וככזו, דורשים מאתנו יותר מאשר מסוריה ומאיראן (וטוב שכך). מגיע לבעלי הברית שלנו לשמוע מאתנו את הדברים הנכונים. במקום - 'צריך למחוק את עזה', לומר - 'כל חף מפשע שנהרג הוא עולם ומלואו וזה נורא'. 'מלחמה היא דבר נורא, ואנחנו עושים הכל כדי לצמצם כמה שאפשר, פגיעה בחפים מפשע'. מהדרגים הצבאיים אנחנו שומעים את זה כל הזמן, מהדרגים הפוליטיים לא ואפילו להפך. אני מצפה, שאם יש חברי כנסת שמתבטאים בצורה לא מוסרית או בניגוד למשפט הבינ"ל - יש להעמיד אותם במקומם על דברים לא אחראיים שהם אומרים ולשנות את הטון והגישה שלנו. אני גם חושבת שזה לא רק עניין אסטרטגי ומשפטי, אלא גם חלק מהמוסר ומהמחויבות שלנו כיהודים". משמח אותך שטראמפ נבחר? "מוקדם לומר. אין ספק שהוא לא מודל לחיקוי מבחינה מוסרית או חברתית, רחוק מזה. ובראייה של אמריקה יש הרבה דברים לדאוג מהם. בזווית הצרה שלי כישראלית וכיהודייה, יכול להיות שנראה דברים חיוביים בטווח הקצר - 'הסכמי אברהם' כזכור, נחתמו בנשיאות הראשונה שלו. החשש הגדול שלי ממנו הוא שהוא לא צפוי ולא יציב ויש סביבו הפעם, לא מעט אנטישמים מוצהרים. אבל אולי בכלל תהיה תקופה נהדרת והוא יביא רגיעה. לכי תדעי. אני שמחה בעיקר שלא הייתי צריכה לבחור. אני חושבת שאחת הסיבות העיקריות שבגללן הוא נבחר היא כי יש תנועת נגד חזקה באמריקה נגד הפרוגרסיביות, שהפכה קיצונית מדי". את מרגישה ששינית דעות של אנשים בשנה הזו? "כן. אני בעיקר מרגישה שאני נותנת לאנשים כלים לחשוב ולדבר על ישראל, בעיקר ליהודים, אבל בהחלט גם ללא יהודים. זו זכות גדולה ובכנות, זה גם מה שהחזיק , התחושה שאני עושה משהו" 7.10- אותי מאז ה "באמצע אחת ההרצאות בסן פרנסיסקו, בקליפורניה, החלה בטלפון שלי אזעקה. כולם באולם נלחצו מאוד ואני מודה, שחשבתי לעצמי, שאולי סוף סוף הם קצת מבינים מה זה באמת אזעקה בזמן אמת" נלי שגיב במהלך מעיכת ענבים, בשיא עונת הבציר
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=