16 298 גליון | 2024 דצמבר לא הכל מושלם בארץ איך מלמדים את היהודים ואת תומכי ישראל בעולם להשתמש במושגים והידע הזה - שכל כך חסר? "יש פרויקט במכון הרטמן שמכוון לקהילות יהודיות בצפון אמריקה והמטרה שלו היא לתת כלים איך לחשוב על ישראל ולדבר על ישראל. אחד הדברים שאנחנו עושים שם בשנה האחרונה, הוא באמת להתמודד עם ההאשמות של רצח עם, אפרטהייד וקולוניאליזם, שלרוב האנשים בקהילות היהודיות או בעולם אין הרבה מושג לגביהם. אני לא אומרת שהכל מושלם בישראל. להפך - אפשר ולפעמים גם צריך להעלות גם דברי ביקורת ועדיין, להיות אוהבי ישראל". את לא נותנת בכך נשק בידי האויבים שלנו? "לא, להפך. חשוב לחשוף יהודים לישראל האמיתית, מכל צידיה. חשוב להבין איך זה פועל פה - אחד האתגרים שלנו לדוגמה, הוא הדור הצעיר של יהדות ארה"ב, שלומד להכיר את ישראל בעיקר בבתי ספר יהודים, שבהם מלמדים אותם שישראל הכי מושלמת, מדהימה ומוסרית וכשהם מתבגרים ויוצאים החוצה לקולג'ים, הם נחשפים לצדדים אחרים של ישראל, יותר מאתגרים, וחווים שבר גדול כל כך, עד שחלק מהם הופכים להיות אנטי-ציוניים. והרי אין מדינה מושלמת בעולם. בעיניי, אהבה אמיתית היא אהבה שלא מתעלמת מהחסרונות ומהאתגרים, אלא מכירה בהם, בתקווה לתקן אותם. צריך אמנם לחנך לאהבת ישראל אבל גם לתת להם כלים להתמודד עם העולם ועם שאלות מוסריות שונות שעולות גם בימים האלה, במחאות בקמפוסים". וכעת, כשהם נחשפים לכל כך הרבה שקרים? "יש היום הנדסת תודעה מטורפת ורוב הצעירים צורכים את החדשות שלהם בעיקר מרשתות חברתיות כדוגמת 'טיק טוק', שמוטה באופן מובהק נגד ישראל. אבל זה לא רק השקרים - בארץ, אנחנו לא רואים חלק ניכר ממה שקורה בעזה. אני לא בטוחה בכלל שזו הדרך הנכונה ביותר לנהוג, אני חושבת שזה יוצר קהות חושים מוסרית, אבל יש בזה הגיון מסוים - אנחנו במלחמה, ואלה אזרחי אויב. אלא שכאן, הם רואים את זה בלי סוף וגם אם חלק מבויים - המציאות בעזה מאד קשה. אפילו חיילים שלנו מצלמים את עצמם עושים דברים, שגורמים לי להרגיש מאד לא בנוח. אז מהנקודה הזו, לכי תסבירי שאת לא מבצעת רצח עם", היא מסבירה. "שואלים אותי למשל, איך אני יודעת שצה"ל לא פוגע באופן מכוון באזרחים והתשובה שלי מאוד ברורה - אני עונה שאני יודעת את זה כי צה"ל זה אנחנו - האחים שלנו, הילדים והילדות שלנו. ליהודי ארה"ב ברובם אין אפשרות לומר את זה, כי הם לא חיים את זה כמונו ולכן הם מסתמכים על מה שהם רואים ושומעים". העולם משתנה על הקהילה של היהדות האורתודוקסית בברקלי, שהיא חלק ממנה, יש לה רק דברים חמים לומר: "זו קהילה מדהימה, מחוברת, תומכת. הרב שלנו, יונתן כהן, איבד את האחיין שלו, באוקטובר, והירש גולדברג פולין ז"ל, גדל כאן. אבל להרבה 7- סגן יואב מלייב, ב יהודים בארה"ב כאמור, אין את החיבור הזה ואת היכולת לומר 'צה"ל זה אנחנו', הם נחשפים לסבל העזתי שהוא אמיתי ולתמונות קשות, ולכי תתמודדי עם זה. חשוב להבין שהצעירים בארה"ב לא מכירים את ישראל של עד שנות האלפיים, ישראל שמציעה פתרונות מדיניים לסכסוך. התמונה שלהם של ישראל היא ישראל שהיא סרבנית שלום, אלימה וכובשת. ואנחנו יכולים לומר עד מחר שכולם אנטישמים אבל התמונה הזאת היא לא רק אנטישמיות. כבר הרבה שנים שאנחנו לא עושים מספיק כדי לשנות את התמונה הזאת". יש כל כך הרבה מקומות בעולם שיש בהם מלחמות ורצח עם - איך זה שרק אנחנו חוטפים? "קודם כל, אני לא חושבת שאנחנו רוצים להשוות את עצמנו למקומות האלה. אנחנו מעמידים את עצמנו בסטנדרט גבוה, של מדינה דמוקרטית שמחויבת באוקטובר, 7- למשפט הבינ"ל ולמוסר, משפט וצדק, וטוב שכך. אבל אחרי ה ברור לי שהמופעים שאנחנו רואים של אנטי-ציונות, הם אנטישמיות. הם מחיקה של היכולת של העם היהודי להגן על עצמו. דארה הורן, סופרת ופרופ' לספרות ספר שנקרא 'אנשים אוהבים יהודים מתים', 7.10- בארה"ב פרסמה עוד לפני ה כלומר - העולם מצדד בנו רק כשאנחנו מתים או קורבנות ולא כשאנחנו מחזירים מלחמה. אני חייבת לומר שבתור מישהי שמונחית על ידי רציונליות כשאני מסבירה את העולם סביבי, אני לא מצליחה להסביר את התופעה הזו של הסטנדרט הכפול שישראל נתונה אליו, בהסבר אחר מלבד אנטישמיות". ומה קרה פתאום שהר הגעש הזה התפרץ? "זה לא פתאום, ארה"ב עברה בעשורים האחרונים מהפכה תרבותית-חברתית. לאורך השנים קמו בארה"ב תנועות לתיקון חברתי, לצדק, נגד אפליה שהן תנועות חשובות עם מטרות ראויות, אבל הן הלכו רחוק מדי, והפכו את העולם שלנו לעולם בינארי, שבו אתה יכול להיות רק אחד - או כובש או נכבש, או תוקפן או קורבן. ולכן, אם לישראל יש כוח - היא לא יכולה להיות ברובריקה של הקורבן. אין .7.10- באמצע. מכאן מגיעות גם כל ההכחשות של פשעי המין האיומים שבוצעו ב ארגוני נשים רבים פה, מסרבים לראות בישראל החזקה והנלחמת, את הקורבן, וזאת למרות אינספור הוכחות ודו"חות. כדי ליישב את הדיסוננס של העדויות עם הסירוב לראות בישראל קורבן אנחנו רואים שלושה סוגים של תגובות מהקהילה הבינלאומית, וגרוע מכך - מאקטיביסטיות פמיניסטיות רבות: זה לא קרה, גם אם זה קרה - זה לא היה מתוכנן מראש ובהיקף רחב (אלא רק 'ספורדי', כאילו זה הופך את זה לטוב יותר), וגם אם זה היה מתוכנן מראש ובהיקף רחב, מי שיוצא כנגד הפשעים מנצל לרעה פשעי מין כדי להצדיק את רצח העם הפלסטיני. חשוב לומר, זה לא כולן. יש קולות חשובים ומרכזיים בקרב התנועה הפמיניסטית שעומדים בצד הנכון של ההיסטוריה, אבל לצערי הם לא רבים. כיום, למרבה הצער, רק ארגונים של נשים יהודיות, מובילים את המאבק ."7.10- לצדק והכרה בקורבנות פשעי המין של ה אז איפה אנחנו עומדים כיום? "כן, היו מקרים של אלימות נגד סטודנטים יהודים, אבל האם היהודים באמריקה נמצאים כיום בסכנה פיזית? לא. הם כן מרגישים מבודדים מאד, יש לחץ תרבותי כבד להיות 'יהודי טוב', שמצהיר שהוא אנטי-ציוני ונגד ישראל. אגב, זה תלוי גם איפה - אם תסתובבי בקמפוס בפלורידה לא תרגישי מבודדת, להפך תרגישי תמיכה. אבל יש מקומות שההרגשה בהם מאד לא טובה. העניין הוא שהקמפוס בברקלי "ההאשמה ברצח עם היא במובהק אנטישמית ויש לה מטרה אחת: לכתוב מחדש את ההיסטוריה, להפוך את היהודים מקורבן של שואה למבצע שואה, ולהפוך את ישראל למדינה מנודה" "היהודים בארה"ב לא חסרי אונים, ויש להם כוח כלכלי ופוליטי. אז יש אקטיביזם, יש התארגנויות משפטיות ומוגשות כיום המון תביעות נגד אנטישמיות בקמפוסים, גם אישיות וגם מדינתיות" "שואלים איך אני יודעת שצה"ל לא פוגע במכוון באזרחים? ואני עונה - כי אלה האחים שלנו, הילדים והילדות שלנו" LAURA TURBOW : צילום
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=