שהם פלוס - גיליון 297

20 297 גליון | 2024 נובמבר תכירו את אחת מאושיות העיתונות הוותיקות בשוהם, אהרון בן נעים. כבר עשרים וחמש עשרה שנים שבחום ובקור, בגשם ובשרב, הוא עולה על מדיו ומתייצב למשמרתו החל משעות הבוקר המוקדמות. לבוש סרבל אדום וחובש לראשו כובע תואם, הוא ממלא את שליחותו לעדכן את תושבי ישראל במה שקורה בארץ ובעולם. אילו רק היה מגדל זקן לבן, בקלות יכול היה לגלם את דמותו של סנטה קלאוס. אלא שבמקום מתנות לילדי כל העולם שמגיעות מלפלנד הרחוקה, הוא מחלק במתנה ‘ישראל היום‘ לנהגים ולהולכי הרגל. שנים, אחרי שעלה 25 שנה. איתנו בישראל הוא נמצא כבר 90 בן נעים או-טו-טו סוגר שנים. הוא יליד ספרד, צאצא לאנוסים. 58 מוונצואלה יחד עם חנה, רעייתו מזה עבר לאלג‘יר וכעבור פרק זמן נדד לוונצואלה. מאוחר יותר הצטרפו אליו 19 בגיל גם הוריו. יחד עם חנה הוא גר מזה שנים ביחידת דיור צנועה בשכונה ט‘. על פי גילו ושביעות רצונו, נראה כי ישראל היא תחנתו האחרונה והוא אינו חושב להגר שוב , ובנוסף 54 , והבת הצעירה שרה 55 , בן 57 לארצות ניכר. יש לזוג שלושה ילדים: בת גם תשעה נכדים. שנים בוונצואלה, פתאום החלטתם לעלות לישראל? 45 מה קרה שאחרי “הכל מציונות, אהבת הארץ ורצון להיות עם המשפחה המאוחדת שלנו. הבת הצעירה, ‘ ואנחנו בעקבותיה. בהתחלה גרנו אצלה בנווה סביון. 97- שרה, עלתה לישראל ב היום היא תושבת שוהם עם בעלה וארבעת ילדיה ועובדת כמהנדסת תעשיה ניהול. אנחנו משפחה לא קטנה ביישוב“. והיא הראשונה שעלתה לארץ? , הגיע ראשון לארץ כנער כדי להתגייס והיה חייל 55 "האמצעי, סלומון, היום בן בודד. הוא נפצע בלבנון מרסיסים. אני ואשתי עוד גרנו בוונצואלה. ישבנו לראות טלוויזיה ופתאום ראינו אותו בחדשות. מאד התרגשנו. אחרי שהשתחרר הוא חזר הוא עלה עם משפחתו באופן 2003- לוונצואלה, התחתן והוליד שלושה ילדים. רק ב סופי. גם הוא גר בשוהם ועובד כנהג אוטובוס בנתב"ג". “הבכורה שלנו, אסתר, היתה עורכת דין בוונצאולה, וכיום היא עוסקת בהסדרת ישר לשוהם ונשארה כאן תקופה ארוכה, בזכות 2001- דרכונים זרים. היא עלתה ב המלצתה של וונצואלית וותיקה בשוהם, צ‘ריל קמפר, שהייתה המורה של בתה. היום היא גרה בגבעת אולגה“. ממה התפרנסת בארץ? “כשעלינו עבדתי בחברת קייטרינג שסיפקה אוכל ל‘אמדוקס‘ ברעננה. באותו זמן גם חילקתי ישראל היום ברעננה. אחר כך ביקשתי מהעיתון לעבור לשוהם. בהתחלה עמדתי בתחנת האוטובוס בשדרות עמק איילון, ליד סופר ׳ויקטורי‘. המון נהגים רצו עיתונים וכך נוצרו פקקי תנועה בכביש. לכן עברתי משם. מאז, חמישה ימים בשבוע אני עומד במרכז המסחרי אשטרום, במקום שלא מפריע לאף אחד. בשישי וערבי חג אני מחלק עיתונים בשוהם מרקט. אני קם בבוקר בחמש ורבע וזמן קצר אחר כך, כשעדיין קצת חשוך, אני יוצא לעבודה. רק אני והחתולים מסתובבים בשעה כזו בחוץ. ההשכמה המוקדמת מחייבת אותי ללכת לישון מוקדם. אני מגיע לעמדת החלוקה, מכניס את המוסף לתוך החלק החדשותי שמגיע בחבילה נפרדת ומגיש עיתון קומפלט לכל מי שרוצה. כיף לראות איך שוהם מתעוררת והרחוב עובר משקט דממה להמולה של הבוקר“. אתה אוהב את העבודה? “אני מרוצה. אני מרגיש שאנשים אוהבים אותי ובטח שאני שמח לקראתם. הרבה נהגים מנופפים לי לשלום ואלו שעוצרים לקחת עיתון שואלים לשלומי. הולכי רגל מדברים איתי ודוברי ספרדית קופצים על ההזדמנות להחליף כמה מילים עם אחד כמוני ששולט בשפה. עושה להם טוב לדבר בשפת האם שלהם. אחרים שלמדו בכל ,90 גם כעת כשהוא נושק לשנתו האהרון בן נעים חי ונושם עיתונים קיץ וחורף הוא מתייצב על משמרתו במרכזים המסחריים של שוהם, מחלק ‘ישראל היום‘ לנהגים והולכי רגל ועל הדרך מלמד אותם גם קצת ספרדית‘ מאת: חומי בראון

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=