34 296 גליון | 2024 ספטמבר - שרון חן - עשרה חודשים לנפילת בנו בעזה, מיקי ברנדס מתאר את חייו ואת חיי רעייתו שהשתנו לבלי הכר: "אשתי שמחה ואני עובדים באופן חלקי. חלק ניכר מהזמן שלנו מוקדש לפעילויות הנצחה שכוללות שיעורים ומפגשים תחת הכותרת 'לאורו של אור'. הזמנים הכי קשים ומאתגרים לשנינו הם שעות הערב והלילה. הילדים שלנו, ברק וספיר, משפחותיהם ובמיוחד הנכדים, משרים עלינו שמחה ותקווה". לפני מספר ימים נערך בשוהם טקס לקריאה של בית הכנסת בשכונה ט' על שמו של אור ז"ל. מעתה שמו נקרא "משכן אור". אור היה לוחם בחטיבה 82 בגדוד של חיל השריון, 7 המכונה גם "עוצבת סער מגולן". הוא נפל בקרב במרכז הרצועה לדצמבר, 2- בשבת ב היה בנופלו. הוא למד 25 בעת שירותו כנהג טנק. בן בישיבת שלהבת בשוהם, שימש כמדריך בבני עקיבא ולמד גם בישיבת מעלה גלבוע. אור שירת שלוש וחצי שנים בשריון וכשהשתחרר התנדב לגרעין משותף של דתיים וחילונים בעכו, שמטרתו "לקרב בין כולם לכולם כולל כולם, כולנו ביחד". משפחת ברנדס הצטרפה לקהילת בית הכנסת לפני שנים רבות כשעברה לשוהם, כאשר מלאו לברנדס הצעיר שלוש שנים. הוא גדל ושיחק יחד עם ילדי הקהילה הקטנה שבה כולם קשורים בכולם. המתפללים הם שיזמו את הנצחתו בשם בית הכנסת. מיקי מתאר את היום בו חייו השתנו לנצח: "במוצאי השבת הגיעה חוליה מהצבא כדי להודיע לנו. חיפשו אותנו בבית, בזמן שכבר יצאנו לבקר אצל הבת שלנו. כך בעצם הרווחנו עוד שעתיים בעולם הישן והטוב שהיה. הם איתרו את הבן שלנו, ברק, בביתו במודיעין ואחר כך הגיעו גם לספיר. אותנו מצאו אחרונים בשעה די מאוחרת. כשנשמעה דפיקה בדלת, הצצתי מבעד לעינית וראיתי חיילים במדים. הדם שלי קפא. ביקשתי שיציגו לי מבעד לעינית את התעודות מהצבא. כאילו סירבתי להאמין שהגרוע מכל נמצא על סף ביתנו. כאילו חשבתי שאם לא אפתח את הדלת, ארחיק מעלינו את הבשורה". הסבירו לכם איך אור נהרג? "הם לא פירטו. רק למחרת הסמג"ד הגיע אלינו הביתה ועדכן אותנו שהוא נהרג מכדורים של מחבל. רצינו לנו לדעת מה קרה לחבריו בצוות הטנק. דאגנו גם להם". מתי פגשת אותו בפעם האחרונה? "זה היה באותו שבוע שבו הוא נפל. הוא הגיע הביתה לחופשה קצרה ואני הסעתי אותו חזרה מהבית לנקודת המפגש שנקבעה לחיילים. באופן אכזרי, מקום המפגש שבו גם נפרדתי ממנו היה בצומת ליד בית העלמין במושב חדיד, שבו הוא קבור בחלקה הצבאית". אתם בקשר עם הצוות של אור? "החברים שלו משוהם והחברים מהצבא מגיעים אלינו הביתה ושומרים על קשר הדוק. הם האחרונים שהיו איתו ולנו הקשר הזה מאד חשוב". באירוע קריאת שם בית הכנסת השתתפו מאות רבות של אורחים, בהם בני המשפחה, חברי קהילה ותושבי שוהם. הוא נפתח בתפילת ערבית, כאשר האב מיקי שימש כחזן ושיתף את הקהל הרב באמירת תהילים לשלום החיילים ולשחרור החטופים. ההורים שיתפו את הנוכחים בתרומתו של בנם לחיזוק רוחם של החיילים במהלך הקרבות: "אור יזם מעין פודקאסט בהנחייתו באמצעות רשת הקשר של החיילים וקרא לו "בסלון של העגלון", כיאה לנהג טנק. הוא שוחח עם הטנקיסטים בשעות הלילה והשרה רוח טובה על כולם". בהמשך, רב היישוב הרב דוד סתיו נשא דברים. הוא דיבר על אור ועל החשיבות שבקריאת בית כנסת על שמו. ראש המועצה, דפנה רבינוביץ אף היא שיבחה את ההחלטה להנציח אותו בשם בית הכנסת, וציינה את פעילות המועצה להנצחת חללי מלחמת חרבות ברזל משוהם. נציג הקהילה, יואב וייס, סיפר על הקשר הארוך של משפחת ברנדס עם הקהילה. בהמשך סיפרו שניים מחברי הנעורים של אור, מוראל אברהם ויהונתן סלה על שנות ילדותם המאושרות ביישוב. 7 הדובר האחרון היה תא"ל במיל' ומפקד חטיבה לשעבר, אביגדור קהלני, מהגיבורים המעוטרים ביותר בתולדות השריון ובעצמו אח שכול. הוא התייחס למשפחת השכול והדגיש את הציווי להמשיך ליצור ולחיות את החיים. בין לבין "האחים אריאל", בניו של הזמר מאיר אריאל שרו שירים שריגשו מאד את הקהל משכן אור עשרה חודשים לנפילתו, מיקי ברנדס מתאר את החיים ללא אור, בנו השריונר שנהרג בקרבות בעזה. בימים אלה קהילת המתפללים שליוותה את אור מאז ילדותו החליטה לקרוא לבית הכנסת הקהילתי על שמו רס״ר אור ברנדס חומי בראון הצצתי מבעד לעינית וראיתי חיילים במדים. הדם שלי קפא. ביקשתי שיציגו לי מבעד לעינית את התעודות מהצבא. כאילו סירבתי להאמין שהגרוע מכל נמצא על סף ביתנו. כאילו חשבתי שאם לא אפתח את הדלת, ארחיק מעלינו את הבשורה" למלחמה פרויקט מיוחד
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=