שהם פלוס - גיליון 296

22 296 גליון | 2024 ספטמבר מאז ימיו של ראש המועצה הראשון דב שיש, התקבעה ביישוב נורמה לפיה חשובים ככל שיהיו, לא מנציחים במרחב הציבורי בשוהם אנשים שהלכו לעולמם. צחוק הגורל הוא, שדב שיש היה המפסיד הראשון של המדיניות שאותה הוא הנהיג בעצמו. לפני מספר שנים, זמן לא רב אחרי פטירתו, משפחתו פנתה בבקשה להנציח אותו במרחב הציבור. הבקשה הזו, מיותר לציין, הושבה ריקם. אלא שבימים האלה, התקבלה במועצה, החלטה ערכית ראשונה במעלה המבטלת את העיקרון הזה שנשמר פחות או יותר, במשך שלושה עשורים. ראשת המועצה החדשה, דפנה רבינוביץ ולצידה רוב חברי המועצה, החליטו להנציח את הנופלים בני היישוב בהנצחה אישית במרחב הציבורי. “אין דרך לנחם את המשפחות שהעניקו למדינה את היקר להן מכל“, היא אומרת. “אני מקווה שיש להן לפחות מעט הקלה במחשבה שהיישוב מנכיח את ילדיהן, שגדלו ביישוב ונפלו ומותיר אותם בזיכרון הציבורי. עשינו את מה שמתבקש מהצדק הטבעי כלפי המשפחות היקרות האלה. ההחלטה הזו מבטאת את רחשי הלב של כל התושבים בשוהם, שנפשם יוצאת אל ההורים השכולים“. התקדים הזה יאפשר מעתה ואילך, לבקש הנצחה ציבורית גם במקרים אחרים. “הכי קל זה לומר להורים, ‘לא. יש נוהל ואי אפשר לסטות ממנו‘. האיסור שנקבע לפני שלושים שנה אינו דבר אלוהים חיים ואני שלמה עם המהלך שעשינו. גם אם זה אומר שנפתח פתח לדרישות עתידיות. אנחנו נדע להתמודד ולבחון כל מקרה לגופו“. אחרי שכיהנה כמנכ“לית של מועצה אזורית ומילאה שורת תפקידים בשלטון המקומי ובענף ההיי-טק, ראשת המועצה החדשה של שוהם, נכנסה לתפקידה עם ניסיון ובשלות ועשייה חיובית, שניכר, שכבר עושים טוב ליישוב עלי דפנה אילן דואק צילום: ליאור רונן

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=