שהם פלוס - גיליון 295

33 295 גליון | 2024 אוגוסט ההגברה והתאורה. בגלל מגבלת תקציב ויתרתי בשנים האחרונות על מופעים בבית התרבות ובמשכן אומנויות הבמה. הסתפקנו באודיטוריום חטיבת יהלו“ם, מקום עם במה קטנטונת, וחלמנו על במות של פסטיבלים כמו בחו“ל. ביהלו“ם לפחות ביקשו הרבה פחות כסף“. חשוב שיהיה תיאטרון בשוהם? “לא רק תיאטרון אלא אמנות ותרבות בכלל. חשוב שיינתן מקום לאומנים שיוצרים וחיים ביישוב. גיל ליבנה לפחות אפשר לקיים את המופעים על במה ראויה בעלות הגיונית. הוא הגיע לכל המופעים, הקפיד לעלות לבמה עם זר פרחים, דיבר ונתן לתושבים הבנה שהוא מייחס חשיבות לתרבות, אמנות ותיאטרון. מאוחר מאד הבנתי שחמש הוא מוסד שדואג לפנאי של התושבים, ולא לטיפוח היצירה. אלה דברים שונים לגמרי“. אתה מבואס? “בשוהם תמיד דאגו להבהיר לי שהתיאטרון שלנו הוא לא משהו. הדבר נאמר לי לא פעם על ידי מקבלי החלטות. לאורך זמן מעמידים מולך מראה מעוותת, ובסוף אתה נוטה להשתכנע שאולי הם צודקים ואתה באמת לא שווה הרבה. מצד שני, בפסטיבלים בינלאומיים תמיד יצאנו בתחושה הפוכה. המופעים זכו להצלחה ושבחים אדירים. הניגוד הזה נתן לי להבין שנפלתי בשוהם למלכודת ושלמרות הזלזול בנו, אנחנו מביאים ליישוב תיאטרון מאד איכותי. עובדה היא שמאז הוזמנו להשתתף בארבע עשרה פסטיבלים 2008 נחשבים לתיאטרון חובבים ברחבי אירופה. אני עצמי גם הוזמנתי להעביר סדנאות בפסטיבלים רבים. זה בכלל לא מובן מאליו“. בימים אלה נכט הוציא לאור את ספרו, “איך אני מבין את התיאטרון“ בשפה הרומנית, המשקף את תפיסותיו על התיאטרון כאמצעי להשפעה רחבה בחברה. מה אתה הולך לעשות עכשיו? “העתיד לוט בערפל. באופן כללי אני חושב ללכת בעקבות הספר שמאד מצליח בקרב אנשי תיאטרון ברומניה. השחקן הכי נחשב במדינה תיאר אותו כספר חובה לכל מי שמצוי בתעשייה. בקרוב הוא יצא לאור גם באנגלית ואני חושב לעשות בעקבותיו סדנאות במדינות אירופה. אלה דברים שכבר מזמן רציתי לעשות וכנראה שעכשיו הגיע הזמן“. מה עיכב אותך עד עכשיו? “הייתי מחובר לסטודיו בכתיבה, הלחנה ובימוי. זה שאב ממני את כל הנשמה ולא נותר לי כוח לדברים נוספים. עכשיו הדרך פתוחה. אני אמנם אבל למרות ההתעוררות המאוחרת, אני 72 בן מרגיש מלא אנרגיה כדי לצאת לדרך חדשה. למרות הביקורת, אני רוצה שיהיה ברור: אין לי שום מחשבות לעזוב את הארץ בגלל זה. ההיפך ' וזה 77 - נשארתי אותו ציוני שהגיע לכאן בשנת בכלל לא ניתן לערעור“. המלחמה בעזה השפיעה על הביקוש לתיאטרון ואומנות? לאוקטובר אנשים חיים על קוצים, 7- “מאז ה חסרי סבלנות וחרדתיים. יש פחות סבלנות לתרבות, לתיאטרון ולכל מה שאינו חיוני. כולנו מזועזעים ושואלים שאלות. לגבי הילדים, יש שינויים שלאו דווקא קשורים לעזה. בשנים האחרונות לוקח יותר זמן לבנות איתם הצגה בהשוואה לעבר. ילדים ונוער של היום פחות פנויים רגשית וממוקדים בסיפוקים מיידים. רבים מהם חיים בחלום שהם הופכים לכוכבים ברגע, כשהכשרה למשחק דורשת הרבה מאמץ וזמן“. אתה מקבל הרבה תגובות להודעת הפרישה שלך? איש הגיבו לפוסט שפרסמתי 360 “מעל בפייסבוק. אילו ידעתי כמה אני פופולרי, אולי בכלל הייתי מתמודד לראשות המועצה, אומר נכט בנימה מבודחת, שהיא גם די עצובה״ “בשוהם תמיד דאגו להבהיר לי שהתיאטרון שלנו הוא לא משהו. הדבר נאמר לי לא פעם על ידי מקבלי החלטות. לאורך זמן מעמידים מולך מראה מעוותת ובסוף אתה נוטה להשתכנע שאולי הם צודקים ואתה באמת לא שווה הרבה. מצד שני, בפסטיבלים בינלאומיים תמיד יצאנו בתחושה הפוכה. המופעים זכו להצלחה ולשבחים אדירים. הניגוד הזה נתן לי להבין שנפלתי בשוהם למלכודת ושלמרות הזלזול בנו, אנחנו מביאים לשוהם תיאטרון מאוד איכותי“ 054-2204129 67 *

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=