13 294 גליון | 2024 יוני למה לא לטיק טוק? “כי טיק טוק חוסם תכנים מישראל וגם כי לטיק טוק יש צנזורה - אסור להראות נשקים, ולא להגיד דברים בוטים, מה שלפעמים כן מתחשק לנו להגיד“. היה עוד מה להגיד לאחר פרסום הסרטון ובצורה עקבית למדי, תפחה אלף 30- ל 470- כמות העוקבים אחר נימצו מ איש (!) ובהתאם, עלתה ההתעניינות בחומרים שהוא ואיתי פרסמו. ובניגוד לגולשים רבים אחרים שהעלו תוכן אישי וחד פעמי, אצל השניים, הפכו סרטוני ההסברה לעניין קבוע, של פעם בשבועיים בערך. “בהתחלה כולם היו בבית, עם הניידים והטלוויזיה והעלו המון חומרי הסברה חובבניים לרשת, כי היה איזשהו דחף לשתף ולהגיב. לאט לאט אנשים חזרו לחיים שלהם וכמות הסרטונים האישיים ירדה, אלא שלנו היה חשוב להמשיך עם זה, היה לנו עוד הרבה מה להגיד“. וכך קרה, שאחרי שהסרטון הראשון הגיע לכמות עצומה של צופים, נימצו עלה על מטוס הביתה, לישראל. “אמרתי לאיתי שאם אנחנו הופכים את זה למשהו קבוע אני מגיע - והוא הסכים אתי. כיום, הסרטים שהוא עורך, איכותיים לאין שיעור מהסרט הראשון שצילמנו“. והיו לכך סימוכין: את הסרטון “המקצועי“ הרביעי ששוחרר על ידי השניים מיליון 4- לאינסטגרם בדצמבר האחרון, ראו למעלה מ צופים. איך זה מגיע לכל כך הרבה צופים? “בטיק טוק פיתחו אלגוריתם, לפיו אדם רואה תכנים שמותאמים לו אישית בהתאם להרגלי הצפייה שלו - גם פייסבוק ואינסטגרם עובדים ככה היום וכך, כל סרטון יכול למעשה להגיע למיליוני צופים ולא רק לחברים של אותו אדם“. וכך, מצאו עצמם השניים מעלים תכנים נחוצים של הסברה, מפריכים מידע שגוי, מיתוסים, חוסר ידע וכן, גם שקרים. מי עיקר הצופים שלכם? “בהתחלה, חלק גדול היו מהארץ ובהמשך זה יצא לעולם גם כי אנשים משתפים וגם כי ברגע שיש עניין סביב הסרטון, האינסטגרם מציע אותו, כאמור, כתוכן מועדף, לאנשים שלא בהכרח חברים שלך וכך זה מתפשט וחלק הופכים להיות עוקבים“. לאיזה תגובות אתם זוכים? “הרוב טובות מן הסתם אבל יש גם תגובות רעות“. למשל? “מ‘איזה סרטון גרוע ומביך‘ ועד ‘שאללה ישרוף אותך‘ או ‘עוד נהרוג אותך‘“, נימצו צוחק. הנושאים מגוונים - איסלם מול יהדות (בקליפ שקצת Beat מזכיר את ריקוד הכנופיות של מייקל ג‘קסון ב“ “), “כל העיניים על רפיח“ - וכל המשתמע מזה, it כולל הסברים על הנשק הרב המוחבא בבתי תושבים ובבתי ספר, הסברים מנומקים על מי היה כאן קודם (קליפ שכלל רכיבה על גמל, בין היתר), סקירה על היהודים שנאלצו לברוח ולעזוב את בתיהם ורכושם במדינות ערב והגיעו כפליטים חסרי כל לארץ ועוד סוגיות שונות, שמוסברות באמצעות ראפ מהיר מאוד, שרק יחידי סגולה המשתייכים למי שנולדו משנת ואילך, מסוגלים לקלוט אותו בקלות. לאחרים, 2,000 קשישים יותר, זה לא קל. אבל זה לא נורא, כי נימצו ואיתי מכוונים את הסרטונים שלהם בדיוק לקהל הצעיר הזה, שחלקו תלמידים, או סטודנטים, “מוארים“ למיניהם שמוכנים לצאת ולהפגין, גם כשהם לא יודעים עבור מי או מה. מוסיקה ומסכים החלוקה ביניהם ברורה למדי - נימצו הוא הכוכב שבפרונט, זה שבדרך כלל כותב את החומרים וגם מציג אותם, כשהוא מגלם שלל דמויות. איתי, כמו איש קולנוע אמיתי, הוא המפיק, הצלם, הבמאי, היועץ, העורך וזה שקובע איך הסרט ייראה. זו גם הסיבה שהדף של נימצו הוא זה שמושך אליו עוקבים. את נימצו רואים, וכבר יש כאלה שאפילו מזהים אותו ברחוב. לא מפריע לכם שאחד מוכר והשני פחות? “לא“, אומר איתי. “זה לא שאחד עושה והשני בצל שלו - לכל אחד מאתנו יש את המקום שלו. השתתפתי בחלק מסרטון אחד אבל בגדול, אין לי עניין להיות אתו בפרונט, עדיף בעיני שהוא יגלם את כל הדמויות, כי הוא כבר מוכר“. “הוא שחקן הרבה יותר טוב ממני“.נימצו: אז איתי, למה אתה לא מצטרף, כמו היצ‘קוק, שהשתתף בכל אחד מסרטיו לשנייה וחצי? “כי מישהו צריך להחזיק את המצלמה“... נימצו, כבר מזהים אותך? “כן, לא ברמה שאני לא יכול לעבור ברחוב אבל יש כבר כאלה שניגשים ומגיבים“. אלא שמה לעשות, מהסברה לא עושים בדרך כלל כסף. כיוון שכך, ביום יום שלהם, נימצו מקשר בין חברות ישראליות למומחים ליחסי ציבור ושיווק בארה”ב ואיתי מחלק את זמנו בין עריכת וצילום קולנוע לבין להקת “אינטריה“ להקת רוק ומטאל-אלטרנטיבי, שהוא הרוח החיה מאחוריה. הוא בסיסט, בוגר בית הספר למוסיקה “רימון“ והסיבה שלא למד מוסיקה בתיכון היתה פשוט, כי היה צריך לבחור בין שתי האהבות הגדולות שלו ובאותו רגע החליט לבחור בקולנוע. מה עניין המוסיקה וההומור להסברה שלכם? “הבנו שמוסיקה, פאנצ‘ים והומור מעבירים את המסר טוב יותר“, הם אומרים. “קיצרנו גם את הסרטונים - סרטון ארוך מדי לא עושה את העבודה“. הם שונים מאוד בנוף ההסברה בעולם, ורואים את השוני שלהם כיתרון. “הסרטונים שלנו אחרים . לאנשים נמאס מדברים רציניים - ולא שאלה לא חשובים. אלא בעוד שההסברה הקונבנציונאלית היא שמרנית ומסבירה רציונאלית, אנחנו פונים לרגש“. אנשי הרוב הדומם איך אתם יודעים באיזה נושא לבחור? “אנחנו רואים מה נמצא בכותרות או שומעים אם אנשים מעלים טענות מסוימות - למשל כאלה שצועקים לנו לשחרר את פלסטין ולהם אנחנו מסבירים מה פירוש פלסטין ומי היה פה קודם“. נימצו (וחברים) בחזית אחד מסרטוני ההסברה “לפעמים כן מתחשק לנו להגיד דברים בוטים” “הסרטון של החטופות לא ישמש אף פעם כבסיס לסרטון הומוריסטי וגם ילדים פלסטינים סובלים זה לא משהו שנצחק עליו” “הסרטונים שלנו שונים. לאנשים נמאס מדברים רציניים - ולא שאלה לא חשובים. אלא בעוד שההסברה הקונבנציונאלית היא שמרנית ומסבירה רציונאלית, אנחנו פונים לדור הצעיר ולרגש” >> >>
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=