שהם פלוס - גיליון 293

יום הזיכרון / פרויקט מיוחד “רז אחי, ‘בונב’ שלנו, רוצה לומר לך, ומקווה שידעת כמה אני אוהב אותך. כמה מעריץ אותך. כששמעתי את הסיפור מהיום הארור בחיינו, התמלאתי גאווה. המחבלים הארורים, ירו על הרכב שבו ניסיתם אתה וחבריך, רוני ושקד, להימלט בדרכי עפר. השניים נהרגו ואתה נפצעת. המחבלים גררו אותך מהרכב, העלו אותך לטנדר וניסו לחטוף אותך לעזה. אבל אתה החלטת אחרת – בשארית כוחותיך קפצת מהטנדר וניסית להימלט, כשכדורי המרצחים הארורים, משיגים אותך לבסוף. עד הרגע האחרון היית אתה, כמו שכולנו מכירים ואוהבים. גאה בך, אחי! אני לא שוכח ולא אשכח את כל הרגעים שבילינו יחד. בעיקר את החודש שנה ולי היה חודש שלם ליהנות ממך. 23 האחרון. לכולם היו אני מקווה שלמעלה, יש מסיבות כמו שאהבת ואתה ושקד, רוני ועילי כהן - חברך הטוב, שנהרג בקרב בעזה מספר שבועות אחרי מותך - מבלים, שותים צוחקים ונהנים ביחד. מקווה שלך טוב יותר מאשר לנו, פה. נאלצתי להיפרד ממך בתקופה הכי חשובה בחיים שלי. בחודש האחרון, כשחזרנו מסבא אמנון ז”ל, אמרת לי - ‘מעכשיו אני שולח לך ולאופק רק הודעות מצחיקות’. מזל שהספקת לשלוח כמה, כי זה מצחיק אותי ברגעים הקשים. , שלחת לנו הודעה 7.10- ב אחרונה - ‘הם פגעו בנו. אני אוהב אתכם’. כמה חיפשנו, כמה קיווינו, כמה התפללנו. היו שמועות שברחת והגעת לאיזה קיבוץ, אבל בסרטונים שהגיעו לידינו, הבנו לבסוף, שלא הגעת לשום מקום. רק לגן עדן. היה שלום אח שלי. אהוב. אתה בטח יושב בכס המלכות, אתה מלך העולם”. אוהב ומתגעגע, אחיך נעם “עמית שלי היקר, . אני בדיוק יוצאת 2023 בדצמבר 6 , השעה היתה ארבע אחר הצהרים מישיבה וחושבת עליך בדאגה אין סופית. פתאום עומדים מולי שלושה אנשים עם מדים ושואלים, ‘את נעה, אמא של עמית בונצל?’ ומבלי שהספקתי לנשום הם אומרים לי - ‘עמית נהרג בקרב’. אני שואלת בחזרה - ‘עמית נפצע בקרב?’ והם עונים לי, ‘לא.. עמית נהרג’”. חושך, מחנק, צלילה למעמקים, אני לא מצליחה לנשום. טלטול. ההודעה ששינתה את חיי, איבדתי אותך עמית שלי, נלקח ממני איבר בגוף. לוויה, שבעה, שניה, דקה, שעה, בוקר, צהרים, אחר צהרים, ערב, לילה. בכל רגע אתה כל כך חסר, שאי אפשר לתאר עד כמה. כותבת ובוכה, כותבת ובוכה. עמית, הנשמה שלי נהרג. הילד שהיה מלא באהבה, הילד שאהב את כולם, אהב לתת, ראה תמיד את האחר את ה’שקוף’. את אותו זקן שצריך עזרה, את אותו הנער שצריך עידוד, את החייל שיושב לבד. באחד הפנקסים שכתבת, שהתגלו לנו כאוצר בלום ומלא תוכן ערכי ומוסרי, כתבת ‘החייל שהכי מעצבן אותך הוא החייל שהכי זקוק לך’. ‘חובה עלי לזהות חיילים שקופים, לחברם להעצימם על מנת שיוכלו לצמוח’. ‘אסור לפגוע בכבוד של חיילי וחבריי - מותר לא להסכים: אסור לזלזל’. ‘כל חייל /חבר זקוק למישהו שיאמין בו’. היריעה קצרה מלהכיל את עשרות הדפים שכתבת בפנקסים, שהשארת לנו כצוואה לחיים ואני רוצה עוד להספיק ולספר לך, מה קורה אתנו עכשיו. .1.12 אספר לך שראש הממשלה הקריא לעם ישראל את צוואתך מיום כמה ימים לפני שנפלת כתבת, ‘ערב שבת, התחושה היא שהתחלנו במהלך היסטורי ועלינו לסיים בניצחון מוחץ - גאה להיות חייל בצבא ההגנה לישראל, שבת שלום’. אוי, כמה שאני יודעת שהיית גאה להיות חייל ומפקד בצבא ההגנה לישראל. עוד לפני המלחמה אמרת לי ‘אמא, אם לא אני, מי ישמור על המדינה שלנו?’. בשעה זו, בה ממשיכים חייליך להילחם בעזה, אנחנו ממשיכים לעשות הכל כדי שמותך לא יהיה לשווא ופועלים בכל הכוח, כדי שהממשלה לא תעצור את הלחימה עד להשבת כל החטופים, אותם יצאת להחזיר בבוקר שמחת תורה. אנחנו נעשה הכל עד שהחמאס ימוטט והביטחון יחזור לגבול הדרומי של מדינת ישראל. אני מוקפת בעשרות אנשים, שחיבקו אותי והגיעו להלוויה ולשבעה, ועדיין ממשיכים לפקוד את הבית שמלא בתמונות שלך, שנותנות לי הרגשה שאתה פה איתי בכל רגע נתון. הספקנו לייסד את ‘פורום הגבורה’ שמאחד מאות הורים שכולים, שפועלים להצלחת המלחמה. קמנו מימי השבעה והתחלנו במסע - ניחמנו מאות משפחות של חיילים שנפלו. ביקרנו בבתי החולים מאות חיילים שנפצעו קשה בקרבות ובכל פעם שיצאנו מניחום אבלים ומביקור אצל עוד חייל פצוע, שמעתי את קולך קורא לנו - ‘אמא, אבא, אתם תותחים. כל הכבוד ותמשיכו לעשות טוב לעם ישראל’. הקול שלך, עמית שלי, היה חזק וברור!!! ‘תמשיכו, תמשיכו אל תעצרו!!!’. לפעמים אני ממש מרגישה שאתה טופח לי על הכתף. ואני נשבעת לך עמית שלי - אני לא עוצרת לרגע!! לא אעצור עד שאמלא את צוואתך הקדושה. עמית שלי, נהיה עטופים בזיכרונותיך תמיד ולאור צוואתך נלך תמיד, נחבק אותך וננצור אותך תמיד בליבנו”. באהבה גדולה, אמא רז ובוקבזה עמית ובנלצ אתה מלך העולם השאיר צוואה לחיים נעם בוקובזה, כותב לאחיו, רז בוקובזה ממושב בית נחמיה, שנרצח בטבח בפסטיבל נובה נעה, אמו של עמית בונצל, כותבת לבן בדצמבר 6- שנפל בקרב בעזה, ב רז (משמאל) עם אחיו אופק ונעם עמית בונצל עם הוריו, נעה ואיציק >>

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=