54 290 גליון | 2023 ספטמבר גם חברים נוספים בקורס, ממדורים אחרים, נחשפו לידיעות אלה. הרגשנו שאנשי " כתרגיל שאינו 41 היחידה מתייחסים במהלך ההרצאות או בסיומן לתרגיל "תחריר שגרתי. הם שידרו אפשרות להסלמה ואף למלחמה. אך אנשי המחקר שהופיעו בקורס – שמו דגש על האופי התרגילי ודחו, במפורש או במשתמע, את האפשרויות האלה. זה היה הקו של מחלקת המחקר. זכורה לי במיוחד הרצאה של אלוף משנה גדעון גרא, עוזר ראש מחלקת מחקר, שהיה למעשה סגנו של תת-אלוף אריה שלו, ראש המחלקה שהפכה לימים לחטיבת המחקר. זה היה בשבוע שלפני המלחמה. הוא הציג את הקונספציה ושלל אפשרות למלחמה... תעצרו, יש מלחמה מחר! ) אחר הצוהריים נקראנו כולנו, כולל מפקדי 1973 ביום חמישי (ארבעה באוקטובר הקורס, למפקדה, לחדרו של ראש ענף בינה רשתית, סגן-אלוף יוסי זעירא. יוסי היה מקצוען ונתפס כקצין קפדן ונוקשה. שרר מתח רב בחדר. לא ידענו מהי הסיבה לקריאה הדחופה. ללא דברי פתיחה מיותרים, אמר לנו יוסי " מהווה הכנה למלחמה כוללת של 41 כי מזה שבוע לפחות, אין לו ספק ש"תחריר מצרים וסוריה נגד ישראל, וכי כל רכיבי ההתרעה התקיימו. הוא סקר בפנינו חלק מהידיעות והוסיף שהוא צועק "מלחמה" בכל פורום אפשרי, אך לא מקשיבים לו, וחלק אפילו רואים בו "מחרחר מלחמה". בצפון הארץ, שליד 8200 במהלך הפגישה האינטרקום צפצף. בסיס "מישר" בסיס של צפת, הודיע ליוסי על פינוי משפחות המומחים הרוסיים מסוריה. יוסי עדכן מיד את אלוף-משנה יואל בן-פורת, מפקד היחידה, באינטרקום. הוא הוסיף באוזנינו שאם נדרשת הוכחה נוספת, הרי שהידיעה הזו מהווה הוכחה ניצחת לעמדתו. ביום שישי הגענו כרגיל לקורס, אך מיד עם הגיענו - נמסר לנו שעלינו להתייצב שוב אצל יוסי, שהודיע לנו שהוא החליט לפזר את הקורס מכיוון ש"מחר" עומדת לפרוץ מלחמה והוא שולח חלק מאיתנו לתגבר את הבסיסים. לכמה קצינים בזירה המצרית - אני ביניהם - הוא הורה לצאת מיד לבסיסים בסיני, במטוס שהמתין לנו בבסיס חיל האוויר בלוד. הכל היה מיידי, לא היה זמן להגיד שלום בבית וגם לא לקחת ציוד. יצאנו למלחמה במדי אל"ף... ביקור ראש הממשלה גולדה מאיר, בבסיס "בבל". כותב המאמר – במסדר החיילים, ראשון משמאל ״נמסר לנו שעלינו להתייצב שוב אצל יוסי, שהודיע לנו שהוא החליט לפזר את הקורס מכיוון ש"מחר" עומדת לפרוץ מלחמה״ שרשרת הטיפול בידיעות שנקלטו אצלנו כללה את האלחוטנים ואנשי האיכון, את יודעי השפה הערבית, בעיקר המתרגמים בוגרי האולפן את אנשי האיכון ואת אנשי הבינה הרשתית, שתפקידם לבצע את הטיפול המודיעיני בידיעה: זיהוי המקור, ניתוח הידיעה והפצתה - למחלקת מחקר באמ"ן, לפיקוד הדרום, למפקדת הכוחות בסיני, לחיל האוויר ולחיל הים, וכמובן למפקדת היחידה. המשימה העיקרית היתה לתת התרעה מפני כל איום בכל הרמות. זה כלל כל דבר - מהזנקה של מטוסים ועד הזזת כוחות בין מרחב קהיר למרחב התעלה. כל תנועה של כלי שיט אותרה ודווחה. על פי המודיעין הזה, אפשר היה להסיק על כוונה התקפית בכל רמה שהיא. עיקר תשומת הלב הופנתה לאותם סימנים מעידים, שהצטברותם מצביעה בוודאות על כוונה לצאת למלחמה. ידענו גם לתת מודיעין על פי נתונים טכניים בלבד של המקורות, ללא התייחסות לתוכן התעבורה. הואיל ופריסת כוחות היבשה במרחב קהיר ועד התעלה הייתה בשלוש רצועות - הנחת העבודה הבסיסית היתה שהעברת יחידות ממרחב קהיר או מהרצועה המרכזית לאזור התעלה, מצביעה על היערכות התקפית. קובץ נוהלי הדיווח שעל פיו עבדנו - לא כלל מודיעין על כוונות; לא חיפשנו דווקא "אקדח מעשן" כדי לדעת אם המצרים נערכים למלחמה. כך התייחסנו גם לתרגילים מעל היקף מסוים שהיו עורכים המצרים. מבחינתנו, תרגיל היה אירוע שעלול להתגלגל למבצע אמת, וזאת על בסיס הדוקטרינה הסובייטית. כך בדיוק התנהלו הדברים בפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה .1968 באוגוסט מותר להבין, אסור להגיד הטיפול שקציני הבינה הרשתית היו נותנים לידיעה התבטא בניסוח "הנדון", מעין כותרת גג לחומר המעובד, ובהערה בתחתית הידיעה. קראו לה "הערת ב"ר" (בינה רשתית). לא פעם היה מדובר בהפניה לידיעות נוספות מאותו מקור, שהתקבלו בעבר, ואולי גם ממקורות תקשורתיים נוספים. כך אפשר לתת הקשר לאינפורמציות שנראו לעתים סתמיות. הכל נכתב בצמצום מרבי. נמנענו מניתוח של תוכן הדברים שכן זה היה המנדט של אנשי המחקר בקריה. אנחנו היינו בסך הכל קציני איסוף... לא פעם היה ניסיון מאולץ להתמודד עם גבולות חופש הביטוי בהערת הבינה הרשתית. במלים פשוטות, קב"ר היה מסוגל להבין מהמגע הבלתי אמצעי עם החומר - דברים בעלי משמעות רבה, אבל נאסר עליו להגיד מה הוא מבין... עשינו זאת על ידי הפניות לידיעות ולמקורות השונים – משהו בנוסח "בתקווה שתבין את הרמז"... קורס הקב"רים שבו השתתפתי נערך ערב פרוץ המלחמה. היו הרצאות ותרגילים - ואת ראשי 8200 ניתוחי אירוע ברמות שונות ובכל הזירות. שמענו בכירים ביחידה האיסוף והמחקר באמ"ן. בהפסקות הצוהריים נהגתי לקפוץ ליחידה – מרחק הליכה מבסיס ההדרכה. נכנסתי למדור אוויר-מצרים לעדכון ולשיחות חבריות. כך ."41 שמעתי לראשונה על התרגיל האסטרטגי "משרוע - תחריר 1973 ראש המדור היה סרן שמוליק מזרחי, וכבר לפני ראש השנה שחל בסוף ספטמבר - הוא דיבר על האפשרות שתהיה מלחמה. מזרחי הציג בפניי ידיעות של היחידה ושל "המוסד" מהחודשים והימים האחרונים, בהן: ,23- ו 6 ,3 תנועת כוחות לחזית: העתודות המטכ"ליות - בהן הדיוויזיות הממוכנות• כוחות קומנדו-צנחנים, חטיבות גישור ועוד - שעזבו את בסיסיהן במרחב קהיר והשתלבו במערך הכוחות בחזית. גיוס מילואים במצרים והפסקת חופשות.• השלמת תקנים בכוח אדם ובתחמושת.• .1973 דחיית בחינות של קצינים, וגיוס מחדש של חיילים שסיימו שירות חובה ביולי ידיעות שלפיהן חיילים שוברים את צום הרמדאן.• "] יהיה בין אחד לשבעה בחודש. 41 המשרוע [התרגיל- "תחריר• " יהיה "משהו מיוחד". 41 דווח כי אחרי "תחריר• הפעלת ערוצים שלא פעלו בשגרה. • השמשה של קוי חירום במפקדת חיל האוויר המצרי עם כל הבסיסים, והקפדה • מיוחדת על תגובה מלאה לבדיקה. התחשק לי לצעוק: "היי, תעצרו, יש מלחמה מחר!", אבל כרגיל, אסור לקצין בינה רשתית להגיד מה שהוא יודע... זה סודי ביותר, שושו... סג"מ אביעזר גרואר
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=