52 290 גליון | 2023 ספטמבר קציני איסוף, רובנו בני עשרים, בוגרי מחזור גיוס אוגוסט ואוקטובר 25- היינו כ ) בקורס קב"רים - קציני בינה 8200( 848 מכל הזירות (אז: מדורים) ביחידה 1971 רשתית. הקורס היווה השלמה מקצועית שבסיומה היינו אמורים להיות מוסמכים לתפקיד קב"ר ביחידה. ,1973 , בסיס ההדרכה של חיל המודיעין, החל בספטמבר 15 הקורס שנערך בבה"ד לאחר סיום קורס קמ"נים (קציני מודיעין) של החיל וקבלת דרגת סגן-משנה. כבוגר המגמה המזרחנית בתיכון "עירוני ב'-ג'" בתל-אביב ("צייטלין"), זומנתי עם גיוסי לצה"ל לאולפן לערבית יחד עם בוגרי תיכונים אחרים בארץ. היינו תמהיל מיוחד ואיכותי של שוחרי השפה הערבית ופותרי תשבצים עם הילה של עשייה מיוחדת בתחום המודיעין. לאחר מכן עברנו קורס מש"קי בינה רשתית, שירות באום-חשיבה שבסיני), הכנה לקורס 8200 ב"בבל" (הבסיס המרכזי של יחידה .1 של גולני, ולאחר מכן בה"ד 17 קצינים בבסיס "בזק" במסגרת גדוד "בבל" היה הבסיס המרכזי בזירה והעבודה נעשתה במשמרות, תוך תיאום ושיתוף פעולה עם בסיסים נוספים של היחידה במרחבי סיני ותעלת סואץ, בהם: "דורון" בבלוזה שצפה לעבר פורט-סעיד; בסיס "דקל" בטסה בגזרה המרכזית; ובסיס "אפרת" בביר-תמדה, שהתבסס בעיקר על בלון ה-"צפלין". מערכת הבסיסים יצרה מערך איסוף סגור ויעיל מול החזית המצרית, בעיקר במרחב התעלה. בסיס "בבל" המשקיף על התעלה (האגם המר הקטן) ממרחק של כארבעים ק"מ, התנשא בבדידותו המסוגרת באום-חשיבה. הכניסה אליו הייתה מוגבלת, ורק מעטים הורשו לעבור את דלתות הפלדה לבונקרים. הייתה זו מערכת מבוצרת, מסועפת ומרווחת, אשר כללה שלוש קומות מתחת לפני האדמה - שתיים מהן קומות עבודה, ממוזגות ומותאמות לעבודה רצופה למאות אנשים, חיילים וחיילות, כמעט ללא צורך ביציאה החוצה. היציאה מן הבונקר נועדה רק לצרכי אכילה ולינה. מערכת זו כללה שני בונקרים עיקריים המחוברים ) דרוכה לקרב: 8200( 848 יצאנו בחופזה למלחמה, במדי אל"ף מגוהצים... שנה למלחמת יום הכיפורים, תושב שוהם, אביעזר גרואר, מתאר מנקודת 50 במלאת מבטו של קצין מודיעין צעיר ששירת בסיני, את העיוורון בימים שקדמו למלחמה, עד לשלב שבו נפלו הפצצות הראשונות על הבונקר שלו בתחילת המלחמה שנים למלחמת יום הכיפורים ניצחון הרוח 50 ביניהם. מעליהם ובסביבה נפרס יער אנטנות, ובמרכזו מערך אנטנות משולב בצורת גליל, המתנשא לגובה רב ("השיפוד"). באחת מאנטנות הצלחת הגדולות, ליד שער הבסיס, היה פעור חור – זכר להפצצה מצרית על הבסיס במלחמת ההתשה. בבסיס היה מעין פס ייצור משוכלל למודיעין - מעבדה למערכות אלקטרוניקה מתקדמות ביותר, חלקן חדשניות ופורצות דרך. חלק ממפתחי המערכות האלה היו לאבות תעשיית ההייטק בישראל. , הכרתי לראשונה את מכשיר הפקסימיליה, הצגים, 70- ב"בבל", בתחילת שנות ה המגרסה, "רצפה צפה" ועוד מכשירים ואמצעים, שכעבור עשור או יותר הפכו לנפוצים כל כך. היו בינינו דוברי כל השפות במרחב, כולל רוסית ואנגלית, והיו אנשי סיוע בתחום ההנדסי-טכני. ברכס הצפוני היה בסיס לוחמה אלקטרונית של חיל האוויר וברכס הדרומי היה , לאחר 1971 חדר פיקוד של פיקוד דרום, "דבלה". הגעתי לשם לראשונה בסוף שנת הטירונות, עוד לפני האולפן ביחידה, לצורך השתתפות בעבודות ביצורים, בעקבות הודעתו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, על מלחמה הצפויה עד סוף "שנת נערך בבסיס ביקור של ראש הממשלה 1972 ההכרעה". בחודשי הסתיו של שנת גולדה מאיר, שלוותה ברמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) וראש אמ"ן אהרן יריב, שהגיע לביקור פרידה לפני שהעביר את השרביט לאלוף אלי זעירא. ״הכל היה מיידי, לא היה זמן להגיד שלום בבית וגם לא לקחת ציוד. יצאנו למלחמה במדי אל"ף...״ מאת: אביעזר גרואר
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=