שהם פלוס - גיליון 288

20 288 גליון | 2023 יולי ? לפי דבריה 2023 האם שוהם בדרך למהפך מפתיע בבחירות , נשואה פלוס שלושה 30 של אלה הדס-דוד, אשת חינוך בת ילדים צעירים – בהחלט ייתכן שכן. ,1994 שנים, בשנת 29 אלה ומשפחתה עברה לשוהם לפני בתור ילדה קטנה מאוד. למעשה היא גדלה והתחנכה ביישוב מגיל צעיר, וכמו שהיא אוהבת לומר –"אני חיה את שוהם מגיל אפס". החיים ביישוב, ההתבגרות בו והחיבור לחברים ולמשפחה אותה גם הקימה ביישוב ילדותה, חיברו אותה במעגלים גדולים לציבורים רחבים בשוהם. אלה מספרת על השנתיים הארוכות מדי, לטעמה, של מגורים בגבעתיים, אשר לאחריהם חזרה לשוהם, כור מחצבתה: "כשעברתי לגור עם בעלי בגבעתיים, אלה היו השנתיים העצובות בחיי. הרגשתי את חסרונה של שוהם, של המשפחה ושל הקהילה. הודעתי חגיגית כי ברגע הראשון שאנו מתבשרים על התרחבות המשפחה אנחנו חוזרים ליישוב וכך חדרים 3 קרה. ברגע שגילינו על ההיריון הראשון, עזבנו דירת חדשה בלב ליבה של גבעתיים ועברנו להתגורר לכאן. המעבר ו'הירידה באיכות החיים' כביכול לא הפריע לי. העיקר לחזור למקורות. לאט לאט הצלחנו להתבסס ולעבור לדירת חדרים והיום, ברוך השם, אנו מתגוררים בבית שלנו בשכונה 3 החדשה". החיבור של אלה לתחום החינוך גם הוא החל בגיל צעיר, ומפעילויות שונות בהתנדבות עוד כנערה, היא מצאה עצמה זורמת באופן טבעי לתחום החינוך שהפך לעמוד התווך המקצועי של חייה. לכן אין פלא כי אלה בחרה ללמוד חינוך ולעסוק בהוראה – ממש לעמוד בחזית החינוכית המקומית, ולחנך מאות של תלמידים, שעברו תחת ידיה. נושמת חינוך אלה מציגה רזומה וניסיון עשיר בחינוך: תואר ראשון בחינוך והוראה עד כיתה ו', תואר שני בחינוך מיוחד עם התמחות שנים במשרד 8 בלקויות למידה, וכמובן – מורה ומחנכת כהחינוך. אבל לספר על התארים האקדמיים והעבודה המקצועית של אלה בתחום החינוך, זה רק חצי מהסיפור. אלה גדלה בבית שחי, נושם ואוכל חינוך – איך אפשר שלא, שנה 25 עם אמא ענת הדס, שהיא עצמה מחנכת מזה כוסופרת. "גדלתי בבית שהחינוך הוא האוויר שאותו נושמים, והאוכל שאותו אוכלים. לכן אף אחד לא מתפלא שאני אוהבת לעמוד מול כיתה וללמד", אלה אומרת בחיוך, "זה ממלא אותי אנרגיה. המשימה היומיומית של להעביר ידע, ולא פחות מזה – ערכים – היא משימה מדהימה ועשייה עשירה מאוד". עיניה נוצצות כשהיא מדברת על החינוך המיוחד. אלה: "החינוך המיוחד הוא החזית החברתית של המדינה. זה לתת מענה מורכב ורגיש לאלו שהכי צריכים אותך. אם אמרו ש'כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו', זה נכון שבעתיים לילדי החינוך המיוחד ובעלי לקויות הלמידה!". נעשה עוול לתושבי שוהם אלה מגדלת בימים אלו ילדים צעירים מאוד: ניל בן שנתיים ועשרה חודשים, אמי בן שנה וארבעה חודשים ודילאן הקטנה בת חצי שנה. לכאורה, העיסוק בגידול הילדים הוא משרה מלאה בפני עצמה, ואין פנאי לשום דבר אחר מלבד העבודה החינוכית החשובה שלה והילדים שלה כמובן. אבל אצל אלה זה לא המצב. להיפך. ההתדרדרות המהירה של שוהם בכל התחומים מדאיגה אותה, ואפילו ניתן ,1994 לומר – מעצבנת אותה. אלה: "עברתי לשוהם בשנת משפחתי היא בין הראשונים להתיישב בה כשהיא עוד הייתה בחיתוליה. מבחינתי שוהם היא אני. תמיד דיברו טובות על שוהם. בתקופה האחרונה גיליתי שאם מישהו מדבר סרה על שוהם זה מאוד מכעיס אותי ואעשה אל שביכולתי לשנות את דעתו. שוהם מאוד חשובה לי. מבחינתי אין אופציית מגורים אחרת". את ההידרדרות של שוהם היא חשה על בשרה, דרך ילדיה. אלה חווה את המצוקה של הורים צעירים רבים ביישוב, ומבקשת לזעוק את זעקתם. אלה: "בשנים האחרונות נעשה לתושבי שוהם עוול. בראש הכל מתחיל בחינוך ובראשונה החינוך התדרדר. מיישוב המתגאה ברמת החינוך ליישוב המתבייש בהתדרדרות החינוכית שלו. תראו מה קרה כאן בשנים האחרונות רק בתחום של החינוך הגיל הרך - סגירת מעונות, התעללויות, טיוחים, גביה נוספת שלא לצורך תינוקות ללא מסגרת. מזעזע. את חוסר ההיצע בחינוך 150 ולגיל הרך עברתי על בשרי, ואני לא מוכנה שהורים נוספים יעברו את זה!". היא חדורת רוח קרב, שהיא מדברת על האתגרים הרבים שניצבים בפני מערכת החינוך ביישוב, אותם היא מפרטת בכאב אבל גם בנחישות של מי שרוצה לעשות בהם שינוי. ילדים ללא מסגרת 150 אלה ארגנה לפני כחודש הפגנת הורים גדולה כנגד ביטול ימי השישי במעונות היום וחוסר המסגרות לילדים בגיל הרך, ילדים ללא מסגרת חינוכית בכלל. הורים 150 המותיר כהמעוניינים להצטרף לקבוצת הווטסאפ היעודית לעניין הזה, 052-6923333 מתבקשים לסמס אלה: "האתגרים בחינוך בשוהם הם רבים. כפי שציינתי, צריך להתחיל עם החינוך לגיל הרך ולמען האמת כבר התחלתי. לא ייתכן שמזניחים את הפעוטות בצורה ברוטלית שכזאת. הפגנות כבר נעשו, פנייה לתקשורת הארצית כבר נעשתה, עורכי דין מופעלים ועוד מהלכים שלא אפרט עליהם כעת, ואשר יפורסמו לציבור בזמן הנכון. "הדבר הראשון שצריך לעשות זה להחזיר את האמון של ההורים הצעירים במועצה. ההורים כל כך מותשים, מיואשים, מאוכזבים, חרדים ולא סומכים על ח.מ.ש, בעקבות שקרים, טיוח, הכפשות ועוד הרבה שעדיף שאעצור כאן, כדי לשמור על כבודם של המכהנים בפועל. כל כך מאכזב לראות מה נהיה מהגוף הזה שנקרא ח.מ.ש, על הפער בין המטרות החשובות שלו לבין הביצוע בפועל – בעיקר משום שאבא שלי, ניסים הדס, היה בין מייסדי הגוף הזה וחבר דירקטוריון בו". השבת האמון למערכת החינוך בשוהם בכלל ולחינוך בגיל הרך בפרט, היא משימה מורכבת, אומרת אלה, אבל היא גם אלה הדס-דוד, אשת חינוך מוערכת, תושבת שוהם, חיה ונושמת חינוך כל היום, אבל בזמן האחרון היא מקבלת פניות להיכנס לזירה הפוליטית המקומית לקראת הבחירות שייערכו באוקטובר. לאחר שיחות עם גורמים מטעם המועמדים לראשות המועצה, היא אינה פוסלת את האפשרות, אבל מה שיותר מפתיע – גם האופציה לרוץ לראשות היישוב מונחת על השולחן. בשיחה פתוחה היא מדברת על ההתלבטות, האתגרים של היישוב בתחום החינוך ותחומים אחרים, ועל למה לה פוליטיקה עכשיו

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=