הנה עדות ממקור ראשון של כותב שורות אלה: באחד מימי שישי בחורף האחרון, קצת לפני כניסת השבת, קיבלתי צלצול טלפון מאיתן ליליוס, 'אני בלי רכב וחייב שתסיע אותי ללוד', אמר. אספתי אותו מביתו בשוהם, ועשינו את דרכנו למעון לחוסים עם פיגור עמוק, איפה שהוא בלוד. הוא נבלע מאחורי השער הכבד של המוסד וכעבור זמן חזר מלווה באחת לחייה, עם מוגבלות שכלית. הוריה 60- החוסות. אישה מבוגרת בשנות ה נפטרו לפני שנים ולא נותר לה איש בעולמה, שיחמול ויפרוש עליה את חסותו. אחת לשבועיים היא מתארחת לסוף שבוע בבית משפחת ליליוס בשכונת הדסים. בשבת שהיא נשארת במוסד הוא פוקד את המקום לביקור שנמשך כשעה. החוסים האחרים כבר מכירים אותו, וכשהוא מגיע הם קוראים לעברה, 'הנה אבא שלך בא'. מעבר לאירוח ביתי, הוא מטפל בכל ענייניה מול מוסדות המדינה ומקפיד למצות עבורה את הזכויות המגיעות לאדם במצבה. אילולא הוא, ספק אם המדינה היתה ממשיכה לממן לאורך שנים את אחזקתה במעון הזה, שלמרות מיקומו, נחשב לאחד הטובים בארץ. ולמה הסיפור הזה? משום שאין כמוהו כדי לשקף את מהותו של האיש הזה. איש של חסד, שעושה ותורם לאורך שנים בשקט ובצנעה, ללא תמורה, מבלי לבקש לעמו כבוד והכרת תודה ציבורית. מבלי לדברר את צדקנותו באמצעות יח"צנים ודוברים. ככה בשקט ולאורך שנים. נכון, כל אחד מאיתנו נתקף מעת לעת ברגעים של חמלה ועושה מעשה למען הזולת. הוא שונה כי אצלו זו מהות החיים. אם יש מישהו שהיה ראוי להדליק משואה בהר הרצל, לתפארת מדינת ישראל - זה האיש. "מקובל לחשוב שהורים הם אלה שמחנכים את הילדים, אבל למעשה שירה היא שחינכה אותנו להיות אנשים טובים ורגישים למצוקות. לא רק את נורית ואותי, אלא גם את שני האחים שלה" ברגע של תסכול לפני חמש שנים הוא פרץ לתודעה הציבורית, אחרי שברגע אחד של תסכול מהיחס המבזה במועצה, גמלה בליבו החלטה להצטרף לפוליטיקה המקומית כדי לנער ולטלטל את הנורמות שרווחו כאן ביחס לילדים ובני נוער מיוחדים. הוא, כהורה לילדה בחינוך המיוחד, ראה וחווה את היחס המנוכר מצד עובדי המועצה ובעיקר עובדי אגף החינוך, כלפי הילדים האלה ובני משפחותיהם והחליט שלא עוד. רבים ראו במועמדותו סוג של קוריוז בחירות. אבל במבחן הזמן, ההישגים ואהדה ציבורית, מעצב השיער המאופק והצנוע, עקף כבר מזמן חברי מועצה עם רזומה תעסוקתי מרשים משלו. בראיון שהתפרסם כאן הוא פרש את השקפת עולמו החברתית. הסביר כי הוא מעוניין בנושאים הכי לא סקסיים, שבאופן מסורתי חברי מועצה אינם רוצים בהם– חינוך מיוחד ובעיות רווחה. דברים שיוצאים מהלב נכנסים ללב, ובעקבות הריאיון רבים העניקו את תמיכתם למתמודד המוזר הזה. בלי קמפיינרים, ללא יועצים אסטרטגים וללא קופירייטרים, הוא כבש את הלבבות והיה לסיעה השנייה בגודלה במועצה, עוקף פוליטיקאים ותיקים ומיומנים ממנו בהרבה. הוא לא בא למועצה עם תארים אקדמים, אבל הביא איתו לב גדול. קשה לעקר תרבות אירגונית קלוקלת שרווחת בארגון במשך שנים, אבל בעניין הזה ליליוס בחוסר סובלנות מופגן, הגיע כדי לעקר מהשורש את האקלים הארגוני שרווח באגף החינוך שעיקרו זלזול וחוסר הכלה של ילדי החינוך המיוחד ומשפחותיהם. יש עוד מה לעשות, אבל הניכור שאפיין את אגף החינוך, אינו לגיטימי יותר במועצה וזה בכלל לא מעט. 17 286 גליון | 2023 מאי 98 תמי צור וייסמן מושב גינתון (בתיאום טלפוני) 050-8482703 טל׳: www.tamyzurtachshit.etsy.com | tamy.zur@gmail.com | www.tachshitbmilel.com Tamyzurjewelry Tamyzur tachshit תכשיט במלעיל צילום: מיכל כהן 03-6546050 להזמנות טרופית + פיצה אישית עלינו *בהצגת תעודה, בהגשה במקום הטבה מיוחדת לאנשים עם צרכים מיוחדים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=