יהודה, בתקופת הרומאים ומרד בר - כוכבא, ועד לשנים הראשונות של הכיבוש המוסלמי. כמו בחורבת תנשמת, מבצר אנטיפטרוס וחורבת חני, גם כאן התקיימה יחידה התיישבותית עצמאית, שהתפרנסה מפעילות חקלאית ותעשייתית ענפה, וכן מאירוח של סוחרים ועולי רגל. במורד הגבעה ניתן להבחין בשרידי חקלאות הכוללת גתות, משטחי דריכה ובורות איגום לתירוש, בתי בד, ערימת סיקול אבנים, אותה תיחמו בקיר בנוי מאבני שדה, כדי למנוע התדרדרות אבנים לחלקות סמוכות. חורבת אל-בירה אולי חלקנו מכירים את הגבעה הירוקה, מול אולם האירועים אריא. בעונה הזו של השנה המקום הזה טובל בפריחה מרהיבה של כלניות אדומות ולבנות, עירית, קחוון, חמציץ ועוד. באזור נגלה גם פריחת שקדיות מצדו הדרומי של החניון. חלק מהאזור מגודר לצורך הקמה של בניין משרדים ולוגיסטיקה, והחדשות הטובות הן שבזכות ממצאים הארכיאולוגים שנמצאו במקום הזה, חורבת אל-בירה, רוב שטח הגבעה יהיה ריאה ירוקה. "אנחנו נמצאים על דרך קדומה", מסבירים יאיר עמיצור וגילי שטרן מרשות העתיקות. "הדרך כאן של הדום השומרון הייתה דרך עוקפת ומקבילה לדרך הים שמגיעה עד מבצר אנטיפטרוס ומשם חוברת שוב לדרך החוף. לימים הדרך הזו היוותה קשר לערים הגדולות לוד ורמלה שצמחו באזור. ההתיישבות לאורך הדרך הותירה ממצאים ארכיאולוגים רבים והכוונה היא להנגיש חלק מהם לציבור, כפי שנעשה בח'ירבת תנשמת ביער שוהם" סקר וחפירות ארכיאולוגיות מצביעים על רצף התיישבותי ארוך באזור עוד מתקופת הברזל שנים (ימי מלכות יהודה וישראל), 3,000- לפני כ בתקופה החשמונאית כ"פריפריה" לאזור באזור יש גם מספר בורות מים, שהעמוק בהם מגיע לארבעה מטרים. אבל הממצא המעניין ביותר נמצא בראש הגבעה: כנסייה ביזנטית, שבנייתה מתוארכת למאה החמישית לספירה. ככל הנראה בימים שבהם ההתיישבות במקום היתה בשיאה. ניתן להבחין בקלות בשברי העמודים מפוארים שקישטו את אולם הכנסייה וברצפת פסיפס מעוטרת ומרשימה במבואה, וכן במבנה מעגלי של האפסיס - גומחה שבה היה מזבח ושם התנהלו התפילה והטקסים. בהתבוננות מקרוב ניתן להבחין בצורות גיאומטריות כמעט מושלמות של פסיפס, שבמרכזו פרח הדומה לכלנית. יש רושם שממש כמונו, גם המתיישבים הקדומים, שנים, נהנו מהמראה המרהיב של 1,600 לפני פריחת כלניות באזור. לאחר הכיבוש המוסלמי במאה השביעית, מבנה הכנסייה המשיך לשמש כמבנה ציבור, אך לא כמקום תפילה. אפשר להבין זאת ממחיצות אבן שהוקמו מאוחר יותר ונועדו לחלק את היכל התפילה לחדרים קטנים יותר, ואף רואים בית בד ממש סמוך. בהסתכלות מדוקדקת על הפסיפס, מבחינים בחלקים שנהרסו באופן מכוון. אלו היו דמויות פסיפס של בעלי חיים שהושחתו על ידי המוסלמים אשר ראו בהם סמלים דתיים נוצריים. התופעה הזו אופיינית לתקופה זו וידועה בשם איקונוקלזם: אצלנו בחצר - אתרי מורשת וטבע בסביבת שוהם רונן רוזנברג אתר עתיקות מרשים באזור תעשייה שוהם , חטה״ב יהלום 4 ׳ תלמידים מתנדבים מכיתה ח 42 285 גליון | 2023 מרץ
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=