24 283 גליון | 2023 ינואר ועף. משם הגיע לתיכון עירוני ט"ו וגם שם, הלימודים היו עבורו סוג של המלצה והוא שוב, עף. הבן של יועצת חינוכית, היה סטודנט חופשי? "כן, ככה יצא. לא הייתי עצלן, להפך. הייתי ילד חכם וסקרן. המון דברים עניינו אותי וידעתי להקשיב, אבל את המסגרת בבית הספר לא אהבתי. אחרי הסאגה בט"ו, אבא שלי רשם אותי לתיכון רון, תיכון אקסטרני ליד כיכר דיזנגוף וגם שם היתה 'אווירת שנות לימוד בלי בגרות. הבדיחה 12 קפה'. סיימתי היתה שיש לי בגרות בהתעמלות – אבל אפילו זה לא היה", הוא צוחק. איך מילד שלא אוהב ללמוד, יצא ממך עורך דין? "מגיל צעיר רציתי להיות עורך דין וידעתי שביום מהימים אלמד. הייתי ילד מפשר, פותר סכסוכים. גם בבית הספר ובשכונה תמיד קראו לי לפתור בעיות. ידעתי לדבר והיה לי המון ידע כללי, אבל לא מהלימודים". , ושם כבר 8200 לאחר הלימודים, התגייס ליחידה הבין שידע כללי ללאתעודות, לא יביאאותו להישגים. "הבנתי שאני חייב להתחיל ללמוד. שירתתי קרוב לבית, קניתי את ספרי הלימוד ומדי יום, כשהגעתי הביתה, למדתי בעצמי". הוא עבר את מבחני הבגרות בהצלחה ולאחר שהשתחרר, נרשם למכינה באוניברסיטת בר אילן. "שם, גיליתי לראשונה כמה אני אוהב ללמוד. החומר פשוט נדבק אלי. כנראה שהשנים שלא למדתי, יצרו אצלי רעב ענק למידע. בלעתי ספרים – כאילו צילמתי אותם במכונת צילום. זכרתי פרטים, פרקיםשלמים,הכנתי עבודותסמינריון להמון חברים שלי וסיימתי את המכינה בהצטיינות". אלא שבניגוד לציונים במכינה – הציון הפסיכומטרי שלו היה נמוך, בשל חוסר הידע לאורך שנים, שבהן לא למד בצורה מסודרת. "לא היתה לי אנגלית ברמה טובה, למשל. בסופו של דבר, לא התקבלתי כללי, BA למשפטים בבר אילן ואמרו שאם אצטיין ביקלו עלי בקבלה למשפטים. למדתי סוציולוגיה וקרימינולוגיה – והייתי מאושר. גם שם, 'עפתי' על החומר – נכנסתי לספרייה ולא רציתי לצאת. באותה עת, פתחו את המכללה למינהל. ניגשתי לבחינות וקיבלו אותי למשפטים. החלטתי שאני עוזב את לימודי הסוציולוגיה-קרימינולוגיה ועובר לשם ואז אבא שלי אמר – 'יש לך ראש. אני אעזור לך, סיים את שני התארים – אתה מסוגל'. וכך, למדתי במקביל את שני התארים וגם ניהלתי עסק". איזה עסק? "קצת אחרי שהשתחררתי מהצבא, היתה לי בסטה לפרחים בשכונת התקווה". מאיפה זה הגיע? "מדי שבוע, במהלך הקניות בשוק, אחת הבסטות שהיתה סגורה תמיד, משכה את תשומת לבי. שאלתי מה הסיפור של המקום ואמרו לי שלא משנה מה מנסים למכור שם – שום דבר לא מצליח. אמרתי שאני מוכן לשלם את הארנונה והחשמל ולתת לבעל הבית אחוז סמלי ממהשאמכור שם, אמרו לי – 'קדימה, בעל הבית ינשק את ידיך'. התקשרתי לחברים מהשכונה והתייעצתי איתם מה אפשר למכור שם. חבר שלאבא שלו היתה בסטת פרחים בכרמל, אמר שמדי שבוע הם יורידו לי פרחים בשוק התקווה בחמישי ואוכל למכור פרחים לשבת. וכך היה. התחלנו למכור – ורד ואני. היינו אחוזי דיבוק להצליח כדי לא להיות סטודנטים תפרנים. בשלב מסוים המכירות ירדו. בעל הבסטה לידי, יעץ לי לצאת למכור בצומת ואמר 'זה לאמיצים בלבד'. 'אני אמיץ' – אמרתי לו והעברנו את המכירה לצומת 'הולץ' העמוסה. מכרנו למכוניות שעברו שם, עוד לפני שסללו את הגשר. מכרתי גם למרצים שלי מהאוניברסיטה אבל לא היה לי אכפת. עשינו כסף שעזר לנו בלימודים. אחרי שסיימנו את הלימודים – הפסקנו והתחתנתי עם ורד". המקרה הביא את התחום אבל אלה לא היו הדברים היחידים שעשה במקביל לשני התארים. "במהלך לימודי המשפטים, ביקשו ממני להגיע לוועד שכונת התקווה ולענות לאנשים על שאלות שונות מבעיות עם צוואות ועד עניינים כספיים מול חברות כבלים. ידעתי שבדרך זו, אלף איש נוספים יכירו אותי. נעזרתי בחבר עו"ד שנתן לי גיבוי ופתחתי לשכה לייעוץ משפטי – קראתי המון חומרים ונחשפתי לתחומים שלא הכרתי וזה היה סטאז' נפלא עבורי". שנה, כשסיים את לימודיו, 20- לפני קצת למעלה מ פתח משרד. באיזה תחום? "לא ידעתי עדיין. חיכיתי שיבואו הקליינטים, שיתוו לי את הדרך בהתאם לצרכים שלהם. אמרתי לעצמי שאני חייב להביא לקוחות – ממש כמו שעושים בדוכן פיצה. החלטתי לכתוב טור בעיתונים. התחלתי במקומון קטן בראש העין. כתבתי סוגיה ועניתי עליה. באחד הטורים, כתבתי על לשון הרע ובמוצ"ש התקשרה אלי מישהי וסיפרה, שהיא עובדת בסוכנות למכירת רכבי פאר ושאחד הלקוחות, שהתרגז שהוא ממתין לטענתו זמן רב מדי, פנה אליה ואמר לה – 'את דולר לדקה'. 200 אשה שחורה ונחותה ואני מרוויח הזמנתי אותה למשרד, וידעתי שזההתיקשיסלול בפני את הדרך. מי שדיבר אליה בלשון מעליבה, היה מנכ"ל רשת בתי קפה. תבענו מיליון שקל, הוא לא הסכים, ניהלנו תיק לאורך שנתיים, עם עדים וחקירות ולאורך התקופה היו פרסומים מטורפים בעיתונות והפגנות מול סניפי הרשת. לבסוף, זכינו בתיק והיא קיבלה סכום נאה". ומשם, כבר ידעת את הכיוון. "בהחלט. לשון הרע, ניהול משברים. אתה מנהל תיק מול אדם שאין לו מגבלות תקציב ומול משרדי ענק של עורכי דין ותיקים ושנונים ומבין לראשונה, שאתה מסוגל. פתאום הבנתי שאני טוב והעסק התחיל לזרום. חלק מהדברים אגב, למדתי שם, בשכונה. איך "במוצ"ש התקשרה אלי מישהי וסיפרה שלקוח במשרדה, שהתרגז שהוא ממתין לטענתו זמן רב מדי, פנה אליה ואמר לה – 'את אשה שחורה 200 ונחותה ואני מרוויח דולר לדקה'. הזמנתי אותה למשרד, וידעתי שזה התיק שיסלול בפני את הדרך" עם אביבית בר זוהר. "בגלל הפרסום שלה, אנשים הפכו אותה לשק חבטות" עם לקוחה מרוצה, עמליה דואק
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=