30 שנה מאז הקמת היישוב ועדיין העצים בשוהם בקושי מטילים צל על המדרכות. מצבם קטסטרופלי. מאות מהם נגועים במחלות, רבים כבר נכרתו ועוד מאות בדרך.  הנה מה שאתם יכולים לעשות כדי להציל את עץ ליד הבית שלכם 

אם  יש דבר אחד שבאמת הפתיע לרעה את השלטון החדש בשוהם, זה מצב העצים במרחב הציבורי. בזמן הבחירות המתמודדים הבטיחו הצללה ברחובות שוהם ונטיעת יערות עירוניים. בחודשים האחרונים התברר למועצה החדשה עד כמה הגינון הציבורי הוזנח. חלק מעצי המדרכות נגועים במחלות וגוועים אל מותם, כתוצאה מהזנחה ארוכת שנים, הנובעת מרצון להפחית ככל האפשר בהוצאות.    

עצים בני 20 ו-30 שנה אמורים היו להיראות בשיא תפארתם. עם ענפים ועלווה המטילה צל על המדרכות. תחת זה נראים לאורך המדרכות עצים כחושים וקטנים בהרבה מכפי שהיו אמורים להיות. הם נגועים  תחלואה כמו פייחות שחורה, עלים דביקים וכנימות לבנות הנראות כמו צמר גפן על הענפים. חלק מהעצים מטפטפים שרף דביק על המכוניות והמדרכות, שמלמד על תחלואה מתקדמת. במקום שהדיירים ישמחו על הצל שהעץ מעתיר על הולכי הרגל והמכוניות שחונות תחתיו, רבים מתקשרים למוקד המועצה ודורשים בגזום ועדיף - לגדוע אותו. כאילו שמדובר במפגע.  

התחלואה הזו ניתנת לטיפול בדרך של השקית מיים, הגמעת השורשים בחומרי הדברה, גיזום הענפים החולים והתזת מים על הכנימות. למרבה הצער, במקום לטפל, בלא מעט מקרים בשנים האחרונות, עקרו עצים בוגרים ובמקומם ניטעו עצים בני יומם. יקח להם שנים רבות עד שייתנו מעט צל. היו גם מקרים שבמקום להרים את המדרכה כדי לטפל בצנרת המים, העדיפו פתרון זול של איטום הערוגה במרצפות רחוב.   

מההנהלה החדשה של אגף שפ"ע יש הרבה ציפיות. ואכן, בחודשים האחרונים נעשים מאמצים להבריא את העצים. לא תמיד בהצלחה. התחלואה המפושטת מחייבת טיפול בוטיק בכל אחד מהעצים החולים, המלווה בהשקעה גדולה, בכסף ובמומחים. אבל רבים מהם כבר אבודים ולא נותר אלא לכרות אותם.  

.אדמה ארורה  

הנה דבר הבל שנוהגים להשמיע כל מיני "מומחים", ולפיו אין מה לעשות, היות והאדמה בערוגות של שוהם ירודה מאד, ובהתאם גם העצים נראים רע. וכי יכול היה להיות אחרת? לאורך השנים הצליחו להגיע כאן להישגים מרשימים בחקלאות בכל מקום. על אדמות לס בנגב, על קרקעות סביב ים המלח, באדמות טרשים מסולעות בהרי ירושלים והגליל, ובכל מקום שתעלו על דעתכם. ומכל המקומות - דווקא בשוהם האדמה לא טובה? איזה קשקוש.   

האדמה בערוגות שלאורך המדרכות אכן אינה טובה. לא בגלל גזירת גורל אלא בשל הזנחה ארוכת שנים. הרי מערכות המים המגיעות לערוגות מקולקלות כבר שנים ארוכות והעצים מתייבשים אל מותם בחודשי הקיץ. ועכשיו לאדמה: הפעם האחרונה שמישהו דישן אותה היתה לפני עשרים או שלושים שנה, בעת שנבנו כאן שכונות חדשות, הוקמו מדרכות וניטעו עצים לארכן. מאז כלום. אז איך אפשר לתהות, מדוע האדמה כאן עניה? רצוי אפוא, שאחת לכמה שנים, ועדיף בכל שנה, ממש כפי שנהוג בגינות פרטיות, המועצה תדאג לדשן את אדמת הערוגות בקצת קומפוסט וחומרי דישון, שישפרו פלאים את מצב העצים. זה גם זול וגם אפקטיבי.

הזול הוא ביוקר

ועוד משהו חשוב: הזוכים במכרזי הגינון במעצת שוהם הם אלה שמצעים את המחיר הזול ביותר. הם עובדים ברווח מצומצם מאד. מילת המפתח כדי להתפרנס בכבוד היא כמות ולא איכות. הם האחרונים שיהיה להם זמן להעניק טיפול בוטיק לעץ חולה, ויש מאות כאלה. הפתרון הנכון הוא להקים צוותים יעודיים לחלואה של העצים בנפרד מגננים העוסקים בתחזוקה שוטפת. 

בעבר, בימיו של גיל ליבנה שעמד בראש היישוב, המועצה יזמה פרוייקט שנקרא "אמץ גינה" או "אמץ עץ". הוא נועד להמריץ את תושבים לקחת אחריות על המרחב שליד הבית ולטפח אותו. אם המועצה תאמץ שוב את הרעיון הזה,  יש סיכוי לשפר את מצב העצים ביישוב.  

לאוהבי הטבע מקרב התושבים, מוצע לקחת את העניינים לידיים ולטפל בעצמו בעץ הסמוך לביתו. הסיכויים להצליח בכך לא מבוטלים. התיזו מים על הענפים והעלים הנגועים בזרם חזק במשך מספר דקות. רוב הכנימות יישטפו ויינשרו לקרקע. זה כבר הרבה, אבל לא מספיק: קנו במשתלה חומר הדברה מסוג "קונפידור" או אחד ממקביליו, והגמיעו את שורשי העץ בהתאם להוראות שעל התווית. חזרו על שטיפת הענפים במים כעבור שבוע , וכעבור חודש הגמיעו את השורשים בחומר הדברה פעם נוספת 

בתצלום: עץ אדר חולה,  רחוב תבור בשוהם