יהודה מנצור ובתו עמית, מוותיקי שוהם, מספרים כיצד ניהלו תחקיר עצמאי כדי לנסות להגיע לשחר, הבן והאח, עד שקיבלו בווטסאפ תצלומים בהם הוא נראה מוטל הרוג במכוניתו.  מסמך מצמרר  

  

 

 

במשך שלושה ימים עוד ייחלו במשפחת מנצור לרגע  שבו יתברר כי  הבן, שחר, לא באמת נרצח. אולי הוא "רק" פצוע, קיוו בסתר ליבם.

סוף השבוע הארור החל בשבת מוקדם בבוקר, כאשר עמית, אחותו הבכורה של שחר, שמתגוררת בתל אביב, התקשרה להורים בשוהם כשנשמעה האזעקה הראשונה, כדי להרגיע שהכל בסדר. חניתה מיהרה לעשות סבב שיחות  טלפון עם שלושת האחרים. שחר לא השיב והלב של אמא כבר ניבא רעות.

שחר נסע למסיבת הטבע ברעים עם חברתו שרון רפאי. ברבע לשבע בבוקר חניתה סוף סוף יצרה קשר בסלולרי עם שרון, וענתה לה בצעקות כי שחר נורה בצווארו. אביו, יהודה,  עזב את הבית בשוהם ונסע במהירות לבית החולים ברזילאי באשקלון, שכבר החל לפעול במתכונת חירום ולקלוט עשרות פצועים. "חשבתי שזה אירוע קטן. בסדר גודל של כמה נפגעים", אומר יהודה. "הייתי בטוח שכל הפצועים יגיעו לשם תוך חצי שעה. זהינו בגוגל את מיקום האוטו של שחר, ורק למחרת אח של שרון הגיע לשם".      

עמית, האחות הבכורה: "כששחר לא ענה לטלפון, לא באמת התרגשנו, כי אף פעם הוא לא עונה. רק אחר כך, שרון התקשרה לאמא להתנצל שהיא לא שמרה על שחר. אמא לא ממש הבינה את מה ששרון מסבירה ואז היא אמרה לה,  'חניתה, מה יש לך? שחר מזמן הלך'. זה היה הרגע שהתחלנו לבכות. הגיע אלינו הביתה חובש מד"א שעודד ואמר לנו שזה לא בטוח, ושרון לא באמת יכולה לדעת אם הוא הרוג או רק פצוע מחוסר הכרה. 'אולי היא מסרה הודעה כזו בגלל ההתרגשות', הסביר החובש. הדברים שלו הפיחו בנו תקווה, כי ממש לא התאים לשחר למות. הופצו רשימות  הרוגים מחתרתיות עם שמות שעברו בווטסאפ וגם השם שלו היה רשום. אבל אנחנו נאחזנו בתקווה שאולי הוא פצוע. לא רצינו להאמין."

"בשבת בלילה דוד שלי נכנס לאחת הקבוצות המחתרתיות שבה מישהו הזדהה כאבא של אוריה ריקרדו, שהייתה באוטו עם שרון. הוא פרסם את פרטיו והתקשרנו אליו. היו בידיו תצלומים שהוא סירב להראות לנו, אבל אחרי לחצים הוא נכנע ושלח. ראינו את שחר בצילומים כשהוא עם הראש שמוט ופצעי ירי. אבל אני עדיין לא רציתי להאמין ולהדאיג את המשפחה. קייוויתי שהוא בין החיים."  

חילץ את אחותו ונהרג

 עמית: "אלי רפאי, האח של שרון, נסע בשבת בבוקר לחלץ את אחותו. בדרך אליה הוא נרצח כששרון שומעת בטלפון  איך הם יורים בו. אחיה השני, אביאל, הוא שמצא את מצא את שחר באוטו. אמרו לנו שהכניסו אותו לשקית ופינו אותו משם ב'האמר'. אני זו שבישרתי סופית למשפחה ששחר מת. היתה לי אפילו הקלה מסוימת".   

יהודה: "ביום חמישי השלמנו את הפאזל, כשאביה של אוריה ריקרדו הגיע אלי הביתה. הבנו שמי שנמלט רגלי מהמסיבה הציל את עצמו, ומי שברח ברכב נפגע. במכונית של שחר היו  שחר עצמו, שרון ואוריה. הם עזבו את המסיבה ברכב והספיקו לנסוע  מרחק עשרה קילומטרים עד מפלסים, שם ארבה להם קבוצת מחבלים שירתה בשחר. הוא נהרג והרכב התהפך. הבנות הצליחו לברוח, אבל נורו במרחק 150 מטר מהאוטו. שרון נטמנה ביום חמישי האחרון ואחיה, אלי, שנהרג בניסיון החילוץ, עדיין לא זוהה. אוריה נמצאה על ידי בן הזוג שלה, אחרי שגם היא הספיקה לברוח מהרכב מרחק של  150 מטר".

יהודה, אתם עוברים ימים נוראיים 

"אם אמור לקרות אסון כזה, אני אומר שעדיף לגור בשוהם. כולם כאן באים לעזור לנו, מראש המועצה, הרב סתיו, עובדי המועצה והמון תושבים. אנחנו מקבלים פה חום ואהבה בלי גבול. המצב הזה איחד את העם"

עמית, יש משהו שאפשר להתנחם בו?

"אני מתנחמת בכך שסוף סוף הבאנו את שחר לקבורה ובכך  ששרון ואחי לא נפרדים. האהבה שלהם תימשך גם בשמיים. הייתה להם אהבה ענקית ושחר תכנן להציע לה נישואים. זה פשוט לא נקלט. הכי חשוב עכשיו זה להישאר  חזקים ולא להישבר. אני לא אתן לשבור את המשפחה שלנו. אין מי שאהב את החיים יותר מאחי ואנחנו ננציח אותו בכל יום".