דרכים רבות לו לאדם להתמודד עם שכול ואובדן. "לב יודע מרת נפשו", אמר החכם מכל אדם בספר משלי לפני אלפי שנים. ואכן קשה להיכנס לנעליו ורגשותיו של אדם אחר במצבי קושי ואתגר. דווקא משום כך מזדקרת ועולה דמותו של יוסי מונזון, שיחד עם רעייתו, תמי, בקשו להפוך את יגונם הכבד על בתם שיר ז"ל, שהלכה לעולמה לפני חמש שנים למנוף של צמיחה ועשיה. שיר היתה חיילת בפקוד העורף, אהובה מאד על כל חייליה וחבריה בשוהם ובצבא, והצטיינה גם בשירה וכתיבה.
לא עברו שבועות בודדים מאז האסון שניחת על המשפחה וכבר הם עסוקים בבניית סוכה שתפגיש ביחד בני נוער מכל תנועות הנוער בשוהם. בהמשך הם יקימו ספריה וירחיבו את מערכת הלמידה בקהילה במיוחד בהעשרת אופקי הלמוד לנשים. יוסי שהיה פעיל מרכזי עוד קודם לכן בהנהגת ההורים של "בני עקיבא" והקדיש לכך את מיטב זמנו, ממשיך ומרחיב את פעילותו הקהילתית על ידי הפקת שעורים ואירועים שונים בזום, לטובת הקהילה כולה.
אבל דומה שגולת הכותרת לפעילותו באה לידי ביטוי השנה. במהלך המחאה החברתית שפרצה סביב הרפורמה המשפטית, יוסי ראה עצמו מחויב למשימה אחת מרכזית - חיבורים, שיח, והקשבה. בלא ליאות ובסבלנות אין קץ, יוסי מנסה לארגן עוד ועוד מפגשים בין חברי הקבוצות השונות. ניתן לראותו מקשיב לדעות אחרות, מקוממות ככל שתהיינה, והוא כאילו הוא שומען בפעם הראשונה בחייו, מקשיב בסבלנות ומשיב בנחת לפי הבנתו ודעתו.
לא חולף כמעט שבוע או שבועיים שהוא לא ייגש אלי באיזו יוזמה חדשה, אולי מפגש בסניף, אולי בבית התרבות , אולי כך ואולי אפשר להפוך איזו אבן ממקום שלא חשבתי.
יוסי הוא שחקן נשמה, כזה שכל קהילה מתברכת בו ובשכמותו . לכן הוא הוא איש השנה שלי