מאת: אילן דואק
הדבר האחרון שיוכל להפתיע את עובדי מועצת שוהם, יהיה ביקור של חוקרי משטרת ישראל במשרדי החברה הכלכלית, שייערך במסגרת הרחבת החקירה בעניינו של גבי מגנזי, תושב שוהם והקבלן עבודות הפיתוח מהגדולים בארץ. מגנזי, על פי הפרסומים, חשוד כי שיחד את ראש מועצת מטה יהודה משה דדון, החשוד גם במעורבות בעבירות מין והעביר לו כסף מזומן בשקיות. מגנזי חשוד גם במתן שוחד לראש עירית אשקלון איתמר שמעוני ולפי חוקרי יחידת 433 נחקרים חשדות למעורבות בשוחד ברשויות מקומיות נוספות.
מגנזי תשתיות ביצעה ביישוב עבודות רחבות היקף, בהן פיתוח אזור התעשייה, פיתוח שכונת כרמים, פיתוח ככר ספרא המחודשת ופיתוח שכונת רקפות באזור בית הספר ניצנים. בשנת 2012 היה מגנזי מעורב בפרשה שסוקרה ב"שוהם פלוס" והסתיימה בהתפטרות של מנכ"ל החברה הכלכלית, צבי הוכמן, ובאמירות בוטות של שופטי בית המשפט העליון, על אופן ניהול מכרזי הפיתוח בחברה הכלכלית, שבהן זכו מגנזי וקבלנים אחרים, ובתחושה קשה בקרב התושבים.
בתחילת שנת 2012 פרסמה החברה הכלכלית שוהם, מכרז לעבודות פיתוח בשכונת רקפות, שעל פי הערכת מהנדס מומחה נאמדו ב-12 מיליון שקלים. החברה הודיעה למתמודדים כי עליהם לנקוב בהצעתם, רק באחוז ההנחה על אומדן המחיר. עוד החליטה החברה הכלכלית לקבוע אחוז הנחה מקסימלי, שמעבר לו כל הצעה תיפסל. ההיגיון בשיטה זו, נבע מהרצון לסנן מתמודדים שיספקו עבודה במחיר נמוך מאד ובאיכות ירודה. אלא שכאן החליטה החברה הכלכלית כי שיעור הנחת המקסימום ישמר בסוד והוא יונח במעטפה בתיבת המכרזים.
בחברת "עמת תשתיות" שהתכוונה להתמודד במכרז, היו משוכנעים כי שיעור ההנחה הסמויה, הידועה רק לעורכי המכרז, נועד לאפשר את הדלפת המידע, שוויו מגיע למיליוני שקלים, לאחד הקבלנים. לנוכח החשדות עתרה "עמת" לבית המשפט המחוזי, בדרישה להורות על ביטול הנחת המקסימום הסודית, או לחילופין לגלות את שיעורה לכל המתמודדים. משנדחתה עתירתה, הציעה 'עמת' במעטפת המכרז הנחה בשיעור 25 אחוזים. הצעתה נפסלה לאחר שהתברר כי הנחת המקסימום שנקבעה למכרז עמדה על 18 אחוזים. עוד שישה מציעים הפסידו באותו מכרז, אך מי שקלעה "בינגו" לשיעור ההנחה המדויק היתה דווקא חברת אחמד חסן, שבמקרה או לא, כבר עבדה באותה עת ביישוב והייתה מצויה בקשרי עבודה שוטפים ורצופים עם ראשי החברה הכלכלית. לאחר שהפסידה עתרה "עמת תשתיות" שוב לבית המשפט העליון וטענה שחברת אחמד חסן "ידעה" לכוון באופן תמוה לסכום ההנחה המיטבי, בשל קרבתה לעורכי המכרז. לביסוס דבריה, טענה כי במכרז מקביל שנפתח באותו יום, זכתה חברת מגנזי תשתיות, שאף היא עבדה בשוהם וגם ראשיה עמדו בקשרי עבודה שוטפים ורצופים עם הנהלת החברה הכלכלית. חברת מגנזי, כמו חברת אחמד חסן, הפליאה לדייק על חוט השערה והציעה 14 אחוזי הנחה- בדיוק כשיעור הנחת המקסימום הסודית שנקבעה למכרז הזה וכמובן זכתה בעבודה.
בית המשפט הורה על ביטול המכרז בו זכתה חברת אחמד חסן. השופט העליון, חנן מלצר, כתב בהחלטה כי ההתנהלות מנוגדת לעקרונות היסוד של דיני המכרזים, פוגעת בשוויון בין המתמודדים ועלולה לגרום לאבדן מאות אלפי שקלים מכספי התושבים ללא הצדקה. השופט כתב כי ההתנהלות "עלולה להביא לפגיעה בטוהר המידות, שכן היא יוצרת תמריץ רב מעבר לרגיל לגורמים הקשורים בעורך המכרז, להדליף את המידע בעל הערך שהם אוצרים בידם לאחד המציעים". השופט הוסיף עוד כי "אין אלא להניח לעת הזו כי המשיבה חברת אחמד חסן, מבצעת השלב הקודם בפרויקט, הצליחה לקלוע בדייקנות לחסם האמור, כתוצאה משילוב של מזל ומיומנות בלבד, וכי בדיוק כך הצליחה גם המשיבה, מגנזי תשתיות, לקלוע לחסם כזה במכרז מקביל".
לעורך הדין של חברת אחמד חסן, שהתעקש לטעון כי המכרז התנהל ללא דופי, אמר השופט מלצר: "בוא תאמר לי איך פגעו פעמיים בדיוק בסכום הזכייה? על דברים כאלה מתנהלים משפטים פליליים".
שלא כמו הקבלן אחמד חסן חסר המזל, במכרז בו זכה מגנזי איש מהמתחרים לא עתר לביהמ"ש לביטול התוצאות, ולכן הוא ניגש לביצוע העבודה באין מפריע.
פסק הדין והתבטאויותיו של ביהמ"ש שסוקרו ב"שוהם פלוס" במשך חודשים, אילצו את הוכמן להתפטר מתפקידו כמנכ"ל החברה הכלכלית של המועצה. ואולם לא היה בהן די כדי שיגזור שלא להתרחק ממגנזי כמו מאש, ולו לפחות מהטעם של מראית עין. בפועל קרה ההיפך והוכמן הרגיש מספיק נוח ובטוח, כדי שעם פרישתו מהחברה הכלכלית יעבור להעניק לחברת מגנזי תשתיות שירותים ניהוליים שונים.
מועצת שוהם אינה הרשות המקומית היחידה שהתקשרה עם מגנזי במשך שנים רבות. חברתו פועלת בערים רבות בארץ, בין היתר במודיעין, תל-אביב, ראש העין, יהוד, אשדוד, אשקלון ועוד. כפי שאפשר להסיק מהפרסומים, בהחלט אפשרי כי יוחלט לבחון את התנהלות החברה ברשויות נוספות בהן גם שוהם.
מבקר החברה הכלכלית הפיק דו"ח רך שסיכם את הפרשה והציב סימני שאלה, יותר מאשר קביעות נחרצות לגבי אחריותם של המעורבים בחברה כלכלית.
האם יהיה בדו"ח כזה כדי להניח את דעתם של חוקרי יחידת 433? נחיה ונראה.