85% מהרשויות המקומיות בהן שוהם, שהגישו מועמדות לתחרות, נבחרו לכלות פרס החינוך, ו-100% מהרשויות ששילמו ל"ישראל יפה" זכו בכוכבים ודגלי יופי. כולם מרוויחים מה"תחרויות" האלה, פרט לתושב התמים שנופל בפח     



 

לפני מספר שבועות פרסמה לשכת ראש המועצה פוסט בפייסבוק שכותרתו "מתרגשים כמו כלה", בו דווח לציבור בפעם הראשונה על הבחירה בשוהם לכלת פרס החינוך מטעם מחוז מרכז במשרד החינוך.

הבשורה הזו עבור היישוב שלנו היא לא פחות ממופלאה. בעיקר על רקע הטלטלות שמערכת החינוך חוותה בשנותיו של פטיגרו. בשלוש השנים האלה לא היה כאן יום אחד של שקט. זה התחיל בסגירה של בית הספר אבן-חן ושנה אחר כך בהחלטה לסגור את הישיבה התיכונית שלהבת. בדרך החתחתים שעברנו בוטלה הקמתו של בית ספר יסודי חדש  שתוכנן להיפתח בשכונת הדרים החדשה. 

אבל זה לא הכל. לראשונה, שני התיכוניים ביישוב, שלהבת ותיכון שוהם, מצאו את עצמם בשנה שעברה מחוץ לרשימת 300 התיכונים המובילים בארץ, שמוריהם זכו בבונוס הצטיינות כספי מטעם משרד החינוך.

לפני כשנה חשף "ידיעות אחרונות" את סכומי הכסף שמשקיעות הרשויות המקומיות בארץ בתלמידיהן. מהתחקיר הזה עלה כי מועצת שוהם משקיעה מתקציבה סכום נמוך במיוחד, 3,950 שקלים לשנה בתלמיד. זאת לעומת סכום כמעט כפול שמועצת חבל מודיעין השכנה משקיעה בכל תלמיד בממוצע לשנה, ועוד פחות מזה בהשוואה לתל-אביב (8,641 שקלים), ורעננה (9,722 שקלים). 

ואם כל זה  לא מספיק - הפרסום האחרון של משרד החינוך אודות דירוגה של שוהם במקום ה-32 בארץ בשיעור הזכאות לבגרות בקרב הלומדים בשוהם, יצר תחושת אכזבה בקרב רבים.

לנוכח שורת הקטסטרופות האלה, לא מעט מורים ותושבים הביעו פליאה, כיצד יתכן שדווקא שוהם דורגה במקום הראשון במחוז.

    

לפני שנתרגש כולנו כמו כלה, נגלה לכם כי התחרות הזו היא לא באמת אמיתית. אין בה מפסידים והזכייה היא כמעט אוטומטית. כך, דוברת המחוז במשרד החינוך אישרה בתגובה לפניית "שוהם פלוס", כי מבין שבע הרשויות המקומיות שהגישו מועמדות, שש נבחרו לכלת הפרס, בהן אבן-יהודה, אלקנה, גני-תקווה, נס-ציונה, ראשון-לציון ושוהם.

ולמרות זאת, בחירתה של שוהם בין ששת המצטיינות במחוז המונה 56 רשויות יכולה להיחשב להישג. אלא שלתחרות רשאיות להירשם רק רשויות שלא זכו בפרס החינוך בחמש השנים האחרונות. במילים אחרות, כ-30  רשויות מקומיות כלל לא יכולות להתמודד, משום שכבר נבחרו בשנים האחרונות. הצדק צריך להיעשות ועכשיו הגיע תורן של רשויות שלא זכו בפרס. ההליך הזה נועד להבטיח שבכל סבב  תחרויות בן חמש שנים מרבית הרשויות יזכו בפרס, בין אם מערכת החינוך שלהן מעולה ובין אם היא בינונית ואפילו פחות.  

בדומה לשורת מיזמים שרווחו בארץ במאה הקודמת, כמו "העסק המובחר", "העסק הנבחר", "העסק המומלץ" ודומיהם, כמעט כל מי שנרשם - זוכה. המפסיד היחיד הוא האזרח התמים המוצא את עצמו קורבן למניפולציה, אחיזת עיניים או הטעיה במקרה הטוב.

ועוד עניין, אם הפרס הזה אכן משקף את המעלות הטרומיות של מערכת החינוך ביישוב, מדוע פטיגרו מתחמק כבר ארבע שנים מלערוך סקר שביעות רצון בענייני חינוך ובכלל,  כפי שנהגה המועצה לערוך בקרב התושבים אחת לשנתיים. ממה החשש? אין זאת אלא שפטיגרו הוא הראשון ביישוב לדעת כי הפרס הזה מופרך מיסודו, וסקר אמיתי יחשוף אל נכון את המציאות העגומה שאליה התדרדר החינוך המקומי בקדנציה שלו.        

פעמי בחירות

בימים האחרונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד איכות החיים של ערי ישראל בו שוקללו שורה ארוכה של מדדי איכות חיים, בהם תוחלת חיים, תמותת תינוקות,  מצב כלכלי, צפיפות דיור, מחירי נדל"ן, אמון במשרדי ממשלה, מיחזור פסולת, קידום נשים, בדידות, שביעות רצון ממקום המקרים ותחושת בטחון. אגב, במקום הראשון בארץ דורגה כפר-סבא. אבל כל זה אינו מפריע למועצת שוהם להציב ברחבי היישוב שלטים המדווחים לציבור על הבחירה בנו באלו המילים, "שוהם היישוב האיכותי ביותר בארץ". ומי עומד מאחורי הקביעה הפנטזיונרית הזו? לא הלשכה לסטטיסטיקה, לא הביטוח הלאומי, אלא אתר אינטרנט בשם "אייס", שאינו עוסק במחקרים סוציו-כלכליים.  לא במקרה מועצת שוהם הצניעה את שם המוסד הזה שזיכה אותנו בתואר הנכסף, וספק אם ימצאו רבים שיתייחסו אליו ברצינות.

מתמודדים, משלמים וזוכים

כמו רשויות מקומיות חשובות, בהן עירית תל-אביב, גם מועצת שוהם הפנימה לפני מספר שנים את חוסר התוחלת בתחרות "קריה יפה בישראל יפה". האמון הציבורי בתחרות הזו, שכל רשות מקומית שנרשמת ומשלמת גם זוכה בפרס, אינו גבוה במיוחד. מהסיבה הזו המועצה חדלה כבר לפני שנים להשתתף בתחרות. אבל השנה, כשפעמי הבחירות בפתח, המועצה בראשות פטיגרו אינה עומדת בפיתוי והיא נרשמה בתחרות שכבר זיכתה אותנו בחמישה כוכבי יופי במכה אחת.

כמה חבל  שחברי וועדת הפרס לא מצאו לנכון לפגוש את נציגי  המבננים שהמועצה מזניחה כבר כמה שנים. בוודאי היה להם מה להשמיע לנציגי המועצה לישראל יפה.    

שנת הפרסום ויחסי ציבור     

מסורת יפה שהונהגה בימיו של גיל ליבנה נמשכת עד היום, ולפיה בכל שנה המועצה בוחרת לשים דגש על נושא חשוב אחר ומקדישה לו תשומת לב מיוחדת. כבר היו לנו שנת הנוער, שנת האומנויות,  שנת הקהילה, שנת איכות הסביבה, והשנה הנוכחית  - שנת הקיימות. לנוכח פעמי הבחירות והתנהלות המועצה, כדאי כבר עכשיו להכריז על השנה הבאה כ"שנת יחסי הציבור".    

אילן דואק

הוסף תגובה

תגובתך תתפרסם לאחר אישור מערכת האתר