אלה לי להב הכוכב הבא לאירוויזיון

"אמנם היו חרמות ונידויים בחטיבת יהלו"ם ובתיכון שוהם, אבל יש לנו הכרת תודה לצוות החינוכי שעשה מעל ומעבר עבור אלה לי", אומרת חגית להב   

 

 בשבוע שעבר התפרסמה כתבת מגזין רחבה ב"ישראל היום" עם המדורגת שניה בכוכב הבא, אלה לי להב,  ממנה עולה תמונה קשה של חרמות בחטיבת הביניים יהלו"ם ובתיכון שוהם. "נכון שהיו לה קשיים חברתיים, בעיקר בחטיבת יהלו"ם, כי היא הגיעה לשם מבית הספר הדמוקרטי ולא הייתה חלק מחבורות הילדים שגדלו יחד מגיל גן. מצד שני הכתבה ניפחה את העניין והוציאה לחטיבה ולתיכון שם רע, ולא בצדק. המורים בשני בתי הספר אהבו אותה, השתדלו לבוא לקראתה ועשו למענה מעל ומעבר ויש לנו הכרת תודה. למשל בתיכון הכניסו אותה למגמת מוסיקה שזה התחום האהוב עליה.רצות עכשיו שמועות שהיא עברה או עוברת לבית ספר אקסטרני, בגלל בעיה חברתית. אלה דברים שאינם נכונים".

אז מה כן נכון?

"בסך הכל היא  גלגלה רעיון כזה בראש במשך כמה ימים, אחרי שראתה שגאיה שאקי, המתמודדת ממושב חדיד, לומדת באקסטרני. לא לדאוג – לאלה לי אין תכניות כאלה".  

מאיפה לה הכישרון המוסיקאלי? 

"אלה לי היא ילדת סנדוויץ, יש לה אחות בת 22 ואחות בת 12, שתיהן שרות, אבל לא באופן מקצועי.   אבא שלה, ינאי, ואני הכרנו כשלמדנו בבית הספר למוסיקה 'רימון'. ינאי למד קלידים ואני כתיבת שירים ותופים. בעצם עד היום אני עוד מתופפת, אבל יש עלי הרבה חלודה. סבתא שלי הייתה פסנתרנית ואחת המורות הראשונות לפסנתר בירושלים."

בימים הקרובים היא חוזרת ללמוד רגיל?

"בינתיים אין לי שום מושג. אני חושבת שהיא כבר תהיה מאד עסוקה ואנחנו בקושי נשמע ממנה. עדיין לא קיבלנו הצעות,  אבל ברור שהיא תקבל הצעות עבודה וחשיפה ותיקח חלק בהפקות מוסיקליות וכדומה

אתם בית די צנוע ושקט. איך מקבלים כזו פריצה לחיים שלכם?

"אנחנו חוששים ממה שיקרה ומכך שתהיה סביבנו הרבה המולה. אנחנו גאים בה ביותר, אבל כבר היום קשה לנו. זה מצב מלחיץ והתמודדות עם עולם שאנחנו בכלל לא מכירים. היום אני עובדת כשרטטת וחיה לי בשקט, ואני מבינה שזה הולך ומשתנה במהירות".   

במה למשל?

"השכנים בבניין קישטו את הלובי והמעלית ואת חדר המדרגות. זה מרגש. יש גם המון טלפונים. חלק מהמתקשרים הם ילדים ששואלים, 'זה הבית של אלה לי?'  ומיד טורקים את שפופרת. מבוגרים גם מבוגרים ומספרים שהם חווים צמרמורת בזמן שאלה לי שרה. בינתיים זה עוד הגיע לממדים שמוציאים אותי מהכלים, אבל בחיים לא חשבנו שאנחנו נהיה במצב כזה."

מה לגבי שירות צבאי?

"אלה לי כבר קיבלה צו ראשון. היא חשבה להיות חוקרת במשטרה צבאית,  אבל ברור שעכשיו הכל יהיה שונה. ואין לי מושג לאן היא תלך. אני מקווה שמישהו ידריך אותנו. באני מקווה שיהיה לה טוב והיא תמצא את דרכה בבריאות ובשמחה."    

 

צילום התמונה:  אורטל דהן

הוסף תגובה

תגובתך תתפרסם לאחר אישור מערכת האתר