איתן ליליוס בחירות בשוהם

מהמקום הכי רחוק מהפוליטיקה, מעצב השיער המקומי איתן ליליוס, מתכוון להיבחר בבחירות בשוהם כדי לייצג את השקופים שמועצת שוהם מסתירה בחצר האחורית. אור איתן

"מאז ומתמיד קיימת בשוהם אווירה המעדיפה את החזקים והייצוגיים, ויש ניסיון לדחוק לחצר האחורית את מי שאינו כזה. זה בא לידי ביטוי בכל דבר. בכל שנה יוצאות משוהם משלחות שמונות כמה בני נוער, האחרונה שבהן היתה לממפיס בארה"ב. תמיד בכירי המועצה קופצים על ההזדמנות להתלוות לטיולים האלה שיש להם אפס חשיבות, ותמיד זה בא על חשבון ימי עבודה. עכשיו תשאל את עצמך, מתי אחד הבכירים האלה נסע באוטו שלו לביקור של שעה, כדי לראות איך מתאקלמים עשרות ילדי החינוך המיוחד משוהם במוסדות חינוך בערים אחרות. למיטב ידיעתי זה בכלל לא קורה. וכשאני אומר לא קורה, אני לא מתכוון לחודש האחרון אלא לעשור האחרון", אומר איתן ליליוס. "ראשי היישוב אוהבים להתחכך בהצלחות והם מתרחקים ממה שאינו כזה. מתפארים כאן בתעודות הצטיינות ומפנים את הגב למי שאינו עומד בנורמות. בדיוק כדי לשנות את סדר העדיפויות הזה החלטתי להתמודד".

 

ליליוס, 44, נשוי לנורית, אב לבן (17) תלמיד בתיכון שוהם, לנועה (10) הלומדת ברבין, ולשירה (9) תלמידת כיתה ג' הלומדת בבי"ס לחינוך מיוחד בכפר-סבא. הוא הדמות החריגה ויוצאת הדופן ביותר במערכת הבחירות. מעצבי שיער ופוליטיקאים בדרך כלל חיים בעולמות אחרים, במעגלים חברתיים שאינם משיקים ובתחומי עניין שאינם חופפים. ככל הידוע, ליליוס הספר היחיד בארץ המבקש להצטרף למעגלי ההשפעה המוניציפליים כחבר מועצה.

בשביל שירה החלטת ללכת לפוליטיקה?

"ניסינו לדאוג לשירה המון שנים. מאז היותה בת שנתיים, כשהבנו שמשהו לא הולך כשורה. פנינו למחלקת החינוך, וכמו כל החריגים, הבנו שאנחנו סוג ב'. כמעט כל דבר שביקשנו, כמו לדוגמה בקשה לסייעת, שבעזרתה נוכל לצרף את שירה לכיתה קטנה בשוהם, נדחתה בגסות לב. ככל שהיא גדלה נזקקנו לאמצעים שונים ותמיד האווירה היתה מנוכרת ועויינת והתשובה שלילית. במועצה מנצלים את החולשה שמרגישים ההורים לילדים חריגים ולילדים עם בעיות, כדי לדחוק אותם לפינה. אני לא מוכן להתבייש. המועצה, ובעיקר אגף החינוך, הם שצריכים להתבייש".

במה הם מקופחים?

"אתן לך דוגמה קטנה אבל מייצגת: "יום אחד חשבו באגף החינוך איך לחסוך כסף. הפתרון שנמצא היה לאחד נסיעות של ילדי החינוך המיוחד שלומדים בהוד-השרון עם אלה שלומדים בכפר-סבא, באופן שהנסיעה התארכה לשעה ועשרים. האם מישהו בשוהם היה מוכן שהילד שלו יסע לביה"ס שלוש שעות ביום הלוך חזור? המקרה הזה משקף את הקיפוח שחווים השקופים, ויש מאות כאלה בשוהם". למי בדיוק אתה מתכוון? "אני מדבר על קשת רחבה של בעלי צרכים מיוחדים ומוגבלויות, בהם מפגרים, נכים, אוטיסטים, תסמונת דאון, כבדי ראיה, כבדי שמיעה, ילדים עם קשיי קשב וריכוז. יש בשוהם גם מאות ילדים נורמטיביים שלאורך שנים לא התקבלו לתיכון היחיד כאן, בגלל כמה שליליים או ציון ב' בהתנהגות כי הם היו קצת שובבים. ילדים כאלה שמגורשים ממערכת החינוך מוצאים את עצמם מנודים מהחברים. רובצת עליהם סטיגמה והם נושאים צלקת לאורך שנים. רבים מהם היום כבר אנשים מבוגרים וחלקם עושים קריירה לתפארת. אגב, אחד הדחויים האלה הוא היום עיתונאי ב"הארץ", אבל בשביל התיכון שלנו הוא לא היה מספיק טוב"

" יש כאן מוחלשים כמו משפחות במצוקה כלכלית שלא מתאפשר להן לשלוח ילדים לחוגים או לבריכה, אימהות וילדים ממשפחות חד הוריות ואפילו בעלי אלרגיות." מה קשור אלרגיות? "ילד שהוא אלרגי לשוקולד, אגוזים, או מוצרי חלב, עלול למות אפילו מטעימה של מזון שהוא פיתח כלפיו רגישות. כולם הרי זוכרים את הנערה משוהם שנפטרה עקב רגישות למוצרי חלב. עד השנה ילד כזה עוד היה נעזר בסייעת אישית, אבל בשנה"ל הקרובה כבר לא יהיו יותר סייעות שיוכלו להשגיח עליו". זו החלטה ברמה ארצית".

איך זה קשור למועצה?

"אם המועצה הייתה מוטרדת מהעניין, אפשר היה להצמיד לילדים כאלה סייעות מקרב הגמלאיות שמעוניינות להתנדב בחינם, ורק מחפשות מי שיכוון אותן. גם במסגרת פרויקט מחויבות אישית בתיכון, אפשר לנתב תלמידים לסייע לילדים עם קשיים או לבקר שעה בשבוע אדם זקן. במקום שיש בו אנושיות, החשיבות של מטלה כזו עולה פי מאה על משימה טפשית שנוהגים להטיל עליהם, לעזור לאב הבית של ביה"ס". רוח חדשה "לא במקרה בשוהם בכלל לא טורחים בכלל לציין את חודש המודעות לאנשים מוגבלים, כמו שעושים בהמון עיריות בארץ. אין כאן שיח על זכויות ואין מסגרת שתומכת בהורים באחים ובילדים. לפני עשר שנים חברת המועצה דפנה רבינוביץ אילצה את היישוב להקים את מועדונית 'יחד'. אנחנו לא פעילים שם כי מבקשים מאיתנו דמי השתתפות שלושת אלפים שקלים בשנה. בערים אחרות ההשתתפות היא סימלית. אגף החינוך שלנו זקוק לחינוך מחדש, לשינוי סדר העדיפויות, לעולם ערכים אנושי . הוא וכל המועצה, מהראש ועד אחרון העובדים".

אתה באמת מאמין שיש הבדל בין שוהם לרשויות מקומיות אחרות?

"מועצת חבל מודיעין הצמודה אלינו, ובעצם רוב העיריות בארץ עושות פי עשר כדי לדאוג לחלשים ביניהן. בחבל מודיעין קיים דיאלוג בין ההורים למועצה וקיימת מערכת של תמיכה וסיוע. נותנים שם שירותים לתושבים שמתקשים, לאו דווקא חריגים. המועצה אפילו מעמידה אוטובוס שירותים עירוניים שמגיע לבית של כל קשיש, עם מומחים שנותנים סיוע משפטי, עוזרים במיצוי זכויות ומסייעים בבעיות ביורוקרטיות. בכלל, כל תושב שנזקק לתמיכה מוצא אהדה ואוזן קשבת במועצה הזו, לא בגלל שהם חייבים לפי החוק, אלא בגלל חמלה".

" כשאני פונה למועצה שלנו, תמיד מחמיצים פנים וחוזרים כמו מנטרה על הסיסמה שאנחנו מועצה עניה וחסרת יכולת. אבל כשמתאים להם, מפרסמים בעיתונים ידיעות על רווחים גדולים מאזורי תעשיה". אז אתה אומר שזה יישוב חסר חמלה? "דווקא לא. יש כאו אנשים עושים מעשי חסד באופן פרטי. אנשים מתנדבים ביד משוהם ובמסגרת חב"ד, אחרים תורמים כסף והמון נשים מבשלות ארוחות חג למשפחות במצוקה. גם בין מפעילי החוגים אני מכיר כאלה שמיוזמתם, מתוך שליחות חברתית, משלבים ילדים עם בעיות בפעילות הכללית. הדוגמה הכי בולטת היא שי טרבולסי מ"שייקלינג" שכמה וכמה פעמים בשנה עורך פעילות התנדבותית לאוכלוסיות מוחלשות. קיים פער בין הפנים היפות של התושבים לחוסר החמלה של המועצה".

אתה עצמך התנדבת פעם במשהו?

"בחמש השנים האחרונות אני מתנדב ב"למות בכבוד", אצל חולים סופניים המאושפזים בהוספיס בתל-השומר. למשפחות ולחולים חשוב לשמור על צלם אנוש וחזות חיצונית מכובדת, גם כשזה בסוף החיים. לפעמים זה המראה האחרון שזוכרים מבן משפחה שנפטר. האחיות והמשפחות בהוספיס יודעים שאפשר להתקשר אלי בכל שעה. אני מספר את החולים, עושה צבע ופן ומסדר אותם ככל שניתן. כבר קרה שכשהגעתי להוספיס והחולה שהתקשרה אלי יום קודם כבר הלכה לעולמה. אני גם מתנדב בעמותת חסד שקשורה לחיל האוויר."

אם תיבחר למועצה, מה תעשה?

"אני אומר, הצביעו לראש המועצה עבור מי שאתם רוצים, אבל תפצלו את הקול. במקום לתמוך באלמוני רודף כבוד, המדורג במקום שלוש, ארבע או חמש באחת המפלגות, תנו לי את הפתק שלכם למועצה. בזה אתם תורמים לא לי, אלא למטרה נעלה. אני רוצה להיבחר כדי להילחם מבפנים עבור אלה שלא סופרים אותם. אני אקח את תיק הרווחה, שאיש מהנבחרים ממילא לא רוצה ללכלך בו את הידים. חברי מועצה אוהבים תיקים שתורמים לסטטוס שלהם, כמו חינוך, כספים, איכות הסביבה, אירועים, החברה הכלכלית וחברות בדירקטוריונים. מאז ששוהם קמה, עוד לא היה אחד שרצה לייצג את השקופים".

"בכל מקום שייזרקו אתכם מהדלת אני אכנס מהחלון, אתערב, אהפוך עולמות, אביא אתכם לוועדות חריגים, אתווכח עם הגזבר, אלחם מול מנהלות בתי הספר על כל ילד שיסולק מכאן, אתעמת על מחירי חוגים עם ח.מ.שֿ, עם הנהלת הבריכה ומועדון הספורט.

"לא קל לעקור תרבות ארגונית בת עשרים שנה, אבל יום אחד תהיה כאן רוח חדשה, כשעובדי המועצה ישאו את החלשים על כפיים. כך נהוג בהרבה יישובים והגיע הזמן שזה יקרה גם כאן. אני מבין שהדרך היחידה לעשות כאן שינוי היא מבפנים" 

הוסף תגובה

תגובתך תתפרסם לאחר אישור מערכת האתר