אומרים שהוא מעורר, מפקס, מדכא תיאבון וגורם לתחושה נפלאה ■ יש מי שחושבים עליו מייד בשנייה הראשונה שהם שומעים על תימנים ■ לא בטוח שידעתם, אבל ביישובים שסביב שוהם לעיסת גת בחברותא היא ה-דבר ■ מהן הסגולות המיוחסות לגת? מה זו תכזינה ומדוע כדאי להתחיל ללעוס? ■ בעקבות הגת האבוד 

 

מאת: לימור בר נתן 

כשמדברים על גת, הקישור המיידי שעובר לכם בראש הוא ניסים גרמה, שימי תבורי ובכלל תימנים, אבל מקור הצמח הוא דווקא באתיופיה, ומשם הוא נדד לחצי האי ערב, למדינות מזרח אפריקה ולדרום אפריקה. תימן, אגב, נחשבת כיום למקור העיקרי לגידול ושימוש בצמח הגת. 

ההיסטוריה של הגת כצמח מרפא מופלא מרחיקה עד ימי אלכסנדר הגדול, שהשתמש בצמח על מנת לרפא את צבאו ממגיפת שפעת. הדיווח הראשון על צמח הגת כתרופה נעשה על ידי הרופא הערבי אבו אל-ריחן בן אחמד אל-בירוני (בשנים 973-1051 לספירה) בספרו "רוקחות ואומנות הריפוי". הצמח מוזכר גם בספר הרפואה הערבי- "התרופות המורכבות", שנכתב ב- 1237 לספירה. הסופר נג'יב א-דין אל-סאמארגנדי מתאר את הגת כתרופה לדיכאון מאחר והוא גורם לשמחה והתרוממות רוח.

המרכיב הפעיל בעלי הגת (שמקורו בשם הערבי קאת) הוא הקתינון (cathinone)- חומר מעורר הדומה למשפחת האמפטמינים, הגורם להתרגשות, עוררות, אובדן תאבון ואופוריה. בשנת 1980 סיווג ארגון הבריאות העולמי את הקתינון כחומר בעל פוטנציאל לשימוש לרעה ( drug of abuse), המסוגל לייצר תלות פסיכולוגית מתונה, כלומר פחותה מזו של טבק או אלכוהול. בעוד שבמדינות כמו ארצות הברית, גרמניה וחלק ממדינות אירופה אסור הגת לשימוש ולסחר או נמצא תחת פיקוח, במדינות רבות אחרות, ביניהן רוב מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, חלק ממדינות ערב וישראל הוא חוקי לחלוטין ומותר לשימוש. 

ביישובים הסובבים את שוהם, כמו ברקת, טירת יהודה וחדיד למשל, מדובר באחד הצמחים והתופעות המוכרות, האהובות והפופולאריות ביותר.  

בזכות הרוגע, הערנות והפטפטת 

שניאור בן-משי, הבעלים של "דפוס רושם" בישוב ברקת, הוא אחת הדמויות המוכרות באזור שלנו. יחד עם אשתו ליאורה הוא מנהל דפוס מצליח, כשלצד המקצועיות והאיכות, יקבלו אתכם שם תמיד בחיוך והמון שמחת חיים. 

-זה הכל בזכות הגת? 

"הדבר הכי טוב בעולם הוא להיות מאושר!", אומר שניאור בחיוך. "כתוב: "איזהו עשיר? השמח בחלקו", וזה בדיוק כל הרעיון. השמחה היא המפתח לכל השפע. לגבי הגת- הגת גורם לך להיות רגוע, במין שאנטי כזה. הוא גם גורם לערנות, לפטפטת יתר ולצחוק יוצא דופן". 

שניאור מכיר היטב את ההיסטוריה של הגת ואת השפעותיה. 

"במקור הגת גדל באתיופיה, אבל המקום בו צריכת הגת היא הגדולה ביותר הוא בתימן. בעבר צרכו אותו כדי להישאר ערים כל הלילה ללמוד תורה, והיום יש לו שימושים רבים נוספים", הוא מסביר. "יש מדינות כמו מצרים או סעודיה בהן הגת הוא אסור, בעיקר בגלל מרכיב שנקרא קתינון, אבל אצלנו הגת הוא חוקי לגמרי. הגת, שבמקור בכלל נקרא קאת, הוא דבר חיובי וגורם לריכוז ויש בו דברים טובים, למרות שהוא עלול גם לגרום לחלק מהאנשים תופעות כמו פרנויה או פחדים. לעיסת גת גורמת לדפיקות לב מואצות ולהזעת יתר, ואומרים שבצריכה מוגזמת עלול להיגרם סרטן הפה בגלל הכיבים והפצעים הלבנים שנוצרים בפה". 

עוד הוא מספר כי בתימן אפילו עוקרים עצי פרי בפרדסים ושותלים במקומם עצי גת כדי לספק את הצריכה הגבוהה. עוד מקובל בתימן, שאנשים סוגרים את העסקים בשעות צהרים ובמקום לעבוד- יושבים ו"מכזנים". 

-מה העניין עם החברותא של לועסי הגת? 

"לעיסת גת נעשית בחבורה של גברים, פעם או מספר פעמים בשבוע, ובעיקר בימי חמישי בערב. יושבים ביחד ארבע-חמש שעות, לועסים, מדברים ובעיקר רגועים". 

-נשים לא לועסות?

"בדרך כלל לא. בתימן ראיתי נשים לועסות כחלק מחבורה או לבד, אבל בארץ זה לא מקובל". 

-ועל מה מדברים?

"על הכל. פוליטיקה, תורה, חיי המשפחה, עבודה, ובכלל- דנים בנושאים שונים ומרחיבים אופקים". 

-בברקת מגדלים את הגת לבד או קונים? 

"הרוב מגדלים לבד, ויש כאלו שקונים. כל חבילה עולה בסביבות 50 ₪. האמת היא שמדובר בצמח שקל מאד לגדל ולא דורש טיפול מיוחד. בחורף קצת קשה יותר, מכיוון שמדובר בשיח שזקוק להרבה מאד שמש. מדי פעם צריך לגזום אותו, ואז הוא מצמיח עלים חדשים". 

-מה לגבי הטעם, זה לא מר? 

"יש שני סוגים של גת: גת אדום וגת לבן. הלבן הוא טעים יותר. אוכלים את העלים העליונים ולא את כל הצמח. הטעם הוא מר בהתחלה, ואז מתרגלים אליו ונהנים. תוך כדי לעיסת הגת שותים הרבה מים, מכיוון שזה מצמיא. בכל חברותא כזו יש תמיד קולר עם מים קרים. האמת, שזה בילוי זול שמתאים לתימנים", אומר שניאור וצוחק. 


גת זו תרבות 

אולי לפני עשרים שנה נחשבה לעיסת גת למנהג מיושן שהביאו איתם העולים החדשים מתימן. כיום, אפשר למצוא אותה בקרב אוכלוסיות רבות, כולל צעירים משכילים וטרנדיים. יובל מנצור, בן 25, סטודנט להנדסת בנין במכללה למינהל בראשון לציון, נולד וגדל בחדיד, ומכיר את המנהג מאז ילדותו. 

-מתי היתה הפעם הראשונה שלעסת גת? 

"נדמה לי שהפעם הראשונה שלי היתה בגיל 18. היה לי קצת מר בהתחלה, אבל אחרי כמה דקות לא מרגישים יותר. זה טעם נרכש. אני כן זוכר שבפעם הראשונה לא ממש הבנתי מה הקטע, אבל לאט לאט אתה נכנס לאווירה המיוחדת, ומהר מאד מתחיל לאהוב את התכזינה". 

-אז מה, לעיסת גת זה סוג של סטלנות? 

"לגמרי לא", אומר יובל. "בעיני ובעיני חבריי זה הווי. מדובר בסוג של חברותא, במסגרתה יושבים מספר אנשים, בדרך כלל בין שניים לעשרה, ומדברים על עניינים שברומו של עולם. אנחנו לא אוהבים את תרבות הבילוי של המועדונים, אלא מעדיפים חיבור בין אנשים שהוא גם בעל תוכן וערך. אנחנו לא יוצאים לבלות במועדונים, ולא מחפשים רעש ובלגן, והכיף שלנו זה לשבת ביחד ולדבר. זו אווירה כיפית וחיבור מדהים, ודרך מצוינת לבלות את הזמן שלנו".

-ומה התחושה? 

יובל: "אחרי שעה או שעה וחצי אתה מתחיל להרגיש ריכוז, רוגע נפשי וגופני והרגשה טובה. התחושה היא תחושת פיקוס גדולה מאד, ולכן הרבה מאד פעמים אני לומד למבחנים בזמן הזה. אתה יושב וקורא את החומר, מרגיש שאתה בריכוז שיא, ומבין את הדברים לעומקם".

-יש גם תופעות לא נעימות? 

"לא שהרגשתי על עצמי או ראיתי אצל אנשים שאני יושב איתם, אבל אני יודע שלא מומלץ למי שיש לו בעיות של לחץ דם". 

-מה לגבי השמועה שהגת מעולה לדיאטות? 

"אני לא יודע לגבי דיאטות, אבל לעיסת גת באמת מדכאת את התיאבון. בזמן התכזינה את יכולה להכניס לפה רק גת, תה ומים. אני באופן אישי אוהב לשתות גם מים קרים וגם תה, אבל יש מי שיגידו שרק שתייה קרה או חמה מתאימה. אני מכיר מישהו ששותה תוך כדי מיץ פטל". 

כמו רבים מתושבי חדיד, גם יובל מגדל גת אצלו בחצר. "גת זו תרבות", הוא אומר. "יש לה שורשים בתימן, בעיקר בכל הנוגע ללימוד תורה, וזהו מנהג מדהים לדעתי. מגעיל אותי לשמוע על חגיגת וסמים אחרים שמקשרים אותם בטעות לצמח טבעי ולמנהג של חברותא, שהוא הדבר הכי רחוק שיש מהעולם הזה. אתמול למשל, ישבנו ודיברנו על היסטוריה. מעבר לדברים המעניינים שעלו שם, גם במובן הדתי וגם החילוני, את חווה המון הקשבה, ידע והרחבת אופקים. לא עדיף לשבת בחברותא וללעוס גת מאשר להשתכר בגנים הציבוריים או במועדונים?"  

 

 

 

3 מיתוסים על הגת והאמת מאחוריהם 

1. גת זה מרזה!

אחת התופעות המוכרות ביותר בקרב לועסי הגת היא אובדן תיאבון. למשך תקופה מסוימת שלט בחיי הלילה של תל אביב טרנד "שייק גת", שנלגם בכוסות בירה עם הרבה לימון וקרח, הוריד את התיאבון והעלה את השמחה בקרב הבליינים. אפשר למצוא גם מי שמוכר "דיאטת מיץ גת", אבל אין לכך שום הוכחות מדעיות אמיתיות. כנראה שאין ברירה, ובכל זאת נצטרך לשמור על תזונה נכונה ושגרת פעילות גופנית. 

2. גת משפר את כוח הגברא

צר לנו להרוס לכם את האגדה האורבנית, אבל הגת גורם דווקא לירידה ביכולת המינית של הגבר, ובמקרי קיצון אפילו לאימפוטנציה. 

3. הגת הוא לא בריא

האמת היא שממש לא נכון, ואפילו להיפך. הגת משופע ברזל (פי 18 מברוקולי), ויטמין סי, סידן (פי 6 מבברוקולי), בטא קרוטן (פי 9 מברוקולי) ועוד, בדומה לירקות העליים.

 

 

מילון הגת השלם

תכזינה = ישיבה בחברותא, בדרך כלל של גברים, בה לועסים גת. בעבר הרחוק היתה המטרה לימוד תורה, כיום מדובר בהתכנסות חברתית לכל דבר. מקור המילה תכזינה, אגב, הוא במילה הערבית שפרושה "מחסן", שכן בזמן לעיסת הגת "מאחסנים" אותו בצידי הפה. 

"לכזן" או "לתכזן" = ללעוס גת. 

גת לבן = גת עדן = גת ישראלי =  הגת המצוי הגדל בארץ. מקור השם מהעיר עדן שבתימן, בה גרו התימנים בהירי העור. נחשב לגת המסורתי, איכותי, וריכוזי הקתינון בו נמוכים יותר מאשר בגת האדום. טעמו מריר יותר מאשר הגת האדום או החבשי ומחירו זול יותר. 

גת אדום = צומח בעיקר באתיופיה ובדרום מערב אסיה ואפריקה, וכן בגידול מקומי על ידי מגדלים מתמחים. סוג מעודן יחסית של גת, בעל כמות מוגבלת של חומר פעיל, אולם רבה יותר מאשר בגת הישראלי, ולכן השפעתו ניכרת יותר גם בכמויות קטנות. מחירו גבוה יותר מאשר הגת הישראלי. 

גת חבשי = גת המיובא מאתיופיה ונחשב איכותי מאד. ריכוז הקתינון בו גבוה יותר, ולכן השפעתו מהירה יותר. בשל היותו מיובא, מחירו גבוה יותר. הזנים החבשיים בדרך כלל אינם מומלצים ללועסים מתחילים, שכן הם חזקים יותר ועשויים לגרום לערנות מוגברת.

"אבו מיסמר" = זן הגת החבשי הנפוץ ביותר בישראל. הוא מכונה "אבו מיסמר" (אבי המסמרים) בשל צורתו המזכירה מעין צורה של מסמר בקצה הגבעול.

 

 

 

 

הוסף תגובה

תגובתך תתפרסם לאחר אישור מערכת האתר