אחת על אחת עם פרידה רז,  בשלנית ובעלת "ארוחות ערוכות" - סדנאות בישול וקייטרינג

רבים מכם אכלו ממש מהידיים שלה, אוכל מבחינתה זו קודם כל אהבה, והיא מוכנה לגלות את כל הסודות מהמטבח שלה בסדנאות שהיא עורכת ■ קבלו הצצה לסיר הסירים של פרידה   

מאת: לימור בר נתן

 

בכמה מילים:

בת 55. נשואה לעופר, מנהל שירות בחברת רמזורים, אמא לשלושה (שרון, גלעד ותמר) וסבתא לנכדה אחת ("חיים של סבתא..."). במקור מחולון.  

-איך בכלל התחיל החיבור שלך לתחום האוכל? 

"לפני הכל, אני באה מאהבה לעניין. לא למדתי מעולם בצורה רשמית, ואני אוטודידיקטית ומבשלת כבר עשרות שנים. לקחתי את האהבה לאוכל והפכתי אותה לעיסוק שלי. במשך הרבה מאד שנים בישלתי בבתי הלקוחות בשוהם. זה התחיל בקטן, מתוך רצון להיות בבית כשהילדים מגיעים בצהריים, והפך למשהו גדול הרבה יותר, שנמשך גם לאורך שנים רבות. כיום אני מעבירה סדנאות לבישול ומציעה שירותי קייטרינג לאירועים של 100-120 איש". 

-לבשל בבתי הלקוחות אומר ממש להיכנס לחיים שלהם. יש איזו רכילות מעניינת?

"אני כנראה מכירה את חצי שוהם, אבל יש לי רק דברים טובים לומר על היישוב ועל מי שגרים בו. בעיניי יש פה אנשים נפלאים, שכבר הפכו למשפחה עם השנים. יש באמת משהו מאד אישי בלהיכנס לבית שלך, למטבח שלך ולמה שהילדים שלך אוכלים כל יום, אבל החוויה מדהימה ומערכת היחסים נפלאה, ואני מחוברת לאנשים".   

-ומה הביא אותך בעצם לעבור לתחום של סדנאות בישול וקייטרינג? 

"בישלתי בבתים הרבה מאד שנים, ומה שהתחיל בקטן עבר מפה לאוזן, והיה כבר ביקוש גדול הרבה יותר ממה שיכולתי לספק. רציתי להישאר בתחום, אבל החלום שלי אף פעם לא היה לפתוח מסעדה או קייטרינג גדול. מכיוון שאני מאד אוהבת אנשים ומאד אוהבת לשתף מהידע שלי, חשבתי על סדנאות, והחלטתי לפתוח את המטבח שלי ולגלות את כל הסודות.  

מתוך הכרות עם מי שעבדתי אצלם, שהיו בעלי משפחות שעבדו מבוקר עד לילה ולא היה להם זמן לבשל, בחרתי ללמד איך להכין מאכלים מהירים שמתאימים לבישול למשפחה. גם מי שלא בשלן, מגיע לפה ולומד איך להכין אוכל טעים במינימום זמן. אני מציידת בטכניקות פשוטות ובטיפים, והמקום שלי נראה כמו מטבח בבית, ויש בו גם את הציוד והמצרכים שיש בכל בבית. לא תמצאי מאכלים שלי שדורשים קניות מורכבות ונדירות במקומות נידחים. יש לי סדנאות למנות עיקריות זריזות, לממולאים, לאוכל אסייתי וגם סדנת עמים ועדות, מכיוון שהאוכל שלנו בארץ הוא אוכל עדתי וחיבורים של אוכל עונתי. יש גם הרבה מאד מנות קלות שעושות הרבה רושם. הרעיון הוא ללמוד לבשל, אבל בלי להשתעבד. כמובן שיש גם סדנאות מיוחדות לפי דרישת הלקוחות". 

-מי מגיע?

"חברות שרוצות לבוא כקבוצה, ערבי גיבוש, ימי הולדת ומי שרוצה לשנות את המטבח וללמוד דברים מעניינים ובכלל, נורא כיף לדבר, לאכול, לשתות ולצחוק סביב שולחן גדול. מגיעות אלי גם 'בלבוסטות' שרוצות לראות מה אני יכולה לחדש, ויש בהחלט מה גם בטכניקה וגם בתיבול, שמשנה לגמרי את המטבח. נשים בעיקר מגיעות לסדנאות, ולאחרונה היו לי גם כמה אירועים משפחתיים מיוחדים. בנוסף, אני מקיימת ארוחות פרטיות בחדר פרטי למי שרוצה לאכול טוב, באווירה ביתית ונעימה ולא במסעדה, ושיהיה אפשר גם לדבר ולצחוק. כאן התפריט נקבע כבר עם מי שמזמין את האירוע, והגבול הוא השמיים.  

יש לי כמה קבוצות קבועות שמגיעות פעם בחודשיים, וכל פעם אנו בוחרים נושא מיוחד. יש גם סדנאות מיוחדות לחגים, אבל עקרונית אני מאד גמישה. חשוב לי לציין שגם המטבח וגם הקייטרינג שלי הם כשרים. זה חשוב להרבה מאד אנשים, וכיום גם אין שום בעיה לבשל כשר ואפילו גורמה כשר". 

-נראה לי שאין מצב שהסנדלר הולך יחף במקרה שלך. מה אוכלים בבית משפחת רז? 

"כל אחד את מה שהוא אוהב, ואני דואגת לבנות את הארוחה ככה שלכולם יש מה לאכול. האוכל הוא אוכל בריא, ואני כל יום מבשלת או דואגת שיהיה אוכל טרי. אפשר בהחלט לומר שאני אמא שדואגת שהמשפחה שלה תאכל. 

ביום שישי זו "ההשתוללות" האמיתית, כי יש סביב השולחן מי שאוכל בשר, צמחוני וטבעונית, ואני צריכה לדאוג שלכולם יהיה מה לאכול. אנחנו נפגשים קבוע כל שישי, יחד עם אחי ומשפחתו, וזו תמיד חגיגה אמיתית".  

-מותר אצלך להיכנס למטבח או שזה קודש הקודשים? 

"האמת שאין לי שום בעיה שייכנסו לי למטבח, אבל נראה לי שהם בחרו לזוז הצידה. הם מקבלים הכל על מגש של כסף, אז למה צריך להתאמץ..." 

-מה את אוהבת לאכול? 

"באמת שהכל!" 

-מה את עושה כשאת לא עובדת? 

"האמת היא שאף פעם אין לי זמן, ואני תמיד בסידורים של הבית או של העסק. פינוק מבחינתי הוא לשבת עם חברות. יש כאלו שהולכות איתי יחד כבר עשרות שנים ויש שאספתי עם הזמן".  

-את מעורבת בפעילות "פרויקט כרובית" לחלוקת מזון לקשישים ונזקקים בחגים. מה תוכלי לספר על זה? 

"מי שבכלל התחילה את היזמה זו רופאה צעירה שיזמה את הפרויקט בקטן בין המכרים שלה בראש השנה, פסח ושבועות. זה התחיל כחבר מביא חבר, וכך הגיע גם אלי. התנדבתי כמה פעמים גם בארגון משלוחים וגם בעבודה בתחנה עצמה. מי שסחפה אותי לתוך הפרויקט היא מוניקה בלחסן, שארגנה גם משלוחים ועשייה רבה בשוהם. יחד עם פעילות של שולה קרקוב במועצה, העניין צבר תהודה, וכמות האוכל והמשלוחים שיצאו משוהם בפסח האחרון היתה פשוט מרגשת. אין לי בעלות או חזקה על העניין, ואני פשוט שמחה שאני יכולה להיות בצד שנותן ועושה. מדהים להיות חלק מהסרט-נע שעובד במקום ואורז מצרכים יבשים, מתנות ואוכל מבושל למשפחות שבאמת צריכות את זה" .

-איפה היית רוצה לראות את העסק שלך בעתיד?

"התמזל מזלי ואני עוסקת במה שאני באמת אוהבת. ממרום גילי, ברור שאני כבר לא בתחילת הדרך המקצועית שלי, ואין לי חלומות על לגדול מאד או להפוך להיות מה שאני לא. אני עובדת הרבה וקשה, ורוצה להמשיך ליהנות ממה שאני עושה. טוב לי בדיוק ככה" 

הוסף תגובה

תגובתך תתפרסם לאחר אישור מערכת האתר